ע"א 313/85

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על חוזה לרכישת מבנה תעשייה שעמד להיבנות, שנחתם בין המערערת לבין המשיבים 1 ו-2. המערערת לא עמדה בתשלומים שנקבעו בחוזה, ואילו המשיבים נתקלו בקשיים בהשלמת הבנייה בשל צווי הפסקה מנהליים ושיפוטיים. בסופו של דבר ביטלו המשיבים את החוזה בשל אי עמידתה של המערערת. התיק נדון בבית המשפט המחוזי באמצעות דברי פתיחה, אשר פסקו לטובת המשיבים, והובילו את המערער לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה ברובו את הערעור, ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי המערערת הפרה את החוזה וכי ביטולם של המשיבים היה כדין. אשר לפיצוי שנקבע בחוזה, הסכים בית המשפט עם החלטת בית המשפט המחוזי לנכות סכום מסוים מההשבה המגיעה למערערת, אך הפחית מעט את הסכום. בית המשפט הדגיש כי טענותיו הפרוצדורליות של המערער אינן תקפות, שכן הוא בחר גם בהליך הצהרת הפתיחה ולא המציא תצהירים נדרשים. השופטים הסכימו עם ממצאי בית המשפט המחוזי באשר לטיבם של סעיפי האישום ונטל ההוכחה בדבר היקף הצו המנהלי. השופט שמגר נתן את פסק הדין, והשופטים באך וגולדברג הסכימו עמו.