ה"פ 141/02

תקציר

פסק הדין דן בתוקפן של מספר החלטות שהתקבלו בהסתדרות, הסתדרות העובדים הכללית בישראל. ההחלטה הראשונה נוגעת לשינויים בחוקת הבחירות למוסדות הנבחרים של ההסתדרות, לרבות הקדמת הבחירות, שינוי המפה הארגונית ושינוי חוקת ההסתדרות. בית המשפט מצא כי החלטות אלה התקבלו תוך פגמים מינהליים, לרבות הטעיה וחוסר שקיפות, ופגעו בזכויות יסוד חוקתיות, כגון שוויון והזכות לבחור ולהיבחר. בעקבות זאת החליט בית המשפט לבטל החלטות אלה. באופן ספציפי, צוין כי קידום הבחירות, יחד עם מיזוג החללים והשימוש בפתק הצבעה אחד, פגעו בזכויות המיעוטים והעניקו יתרון בלתי הוגן לסיעת הרוב. ההחלטה השנייה שנבחנה נגעה לאישור פיצול מסיעת מפלגת העבודה בתוך ההסתדרות, שבית המשפט מצא כי הוא מתנהל כדין ואינו מחייב דיון של הרשות השופטת, בהינתן שהוא מעל אחוז החסימה הקבוע בחוקת הבחירות של ההסתדרות. לפיכך, העתירה נגד פיצול זה נדחתה. בנוסף, בית המשפט התייחס לטענות של שיהוי וחוסר תום לב, אך מצא אותן חסרות תימוכין. המבקשים עתרו לבית המשפט בטרם קיבלו את הנימוקים לפסק הבוררות, ופסקי הדין הקודמים שצוטטו על ידי המשיבים נבדלו על פי פרטי אותם מקרים. לבסוף החליטה השופטת שלא להוציא צו להוצאות לאור העובדה שכל הצדדים חברים באותו ארגון וולונטרי. עם זאת, ביצוע פסק הדין התעכב עד ליום 15.2.2002, בשל לוח הזמנים הצפוף.