ת"א 65959-09-19

תקציר

השופט פסק לטובת התובע, וקבע כי חברת הביטוח לא הביאה ראיות מספיקות לכך ששלחה לתובע העתק מהפוליסה ומכתבי הדחייה. טענת התובעת כי לא קיבלה מסמכים אלה התקבלה, אפוא. כמו כן, השופטת קיבלה את טענת התובעת כי לא הובהר לה על ההחרגות בפוליסה, כנדרש בחוק. על פי פרשנות השופט לחוק, על חברת הביטוח מוטלת האחריות לוודא כי המבוטח מבין את תנאי הפוליסה, לרבות החרגות כלשהן, ואין די באזכור פשוט של תנאים אלה באותיות הקטנות של הפוליסה. מאחר שלא נמסר לתובע על ההחרגות, חברת הביטוח לא יכלה להסתמך בהמשך על החרגות אלה כדי לדחות את טענות התובע. עוד קבע השופט כי עדותו של התובע עקבית ואמינה, ונתמכת בראיות חיצוניות לרבות טופס הצעת הביטוח. באשר לאי יידוע התובעת בפני חברת הביטוח כי החלה להשתמש ברכב דו-גלגלי, קבעה השופטת כי חברת הביטוח אינה יכולה להתלונן על כך מאחר שלא הודיעו לה על הצורך בכך. משכך, חויבה חברת הביטוח לפצות את התובע על פי הפוליסה. שאלת ההוצאות והמשך ההליכים בנזקי התובע הושארה לפסק דין מאוחר יותר.