ת"א 8403-12-08

תקציר

התיק סובב סביב ערבות הלוואה והמחאת ההלוואה על ידי הבנק לצד שלישי. הערבה, דינמיק ג'ם, טענה כי לבנק הייתה חובת נאמנות כלפיהם, שכללה מתן זכות סירוב ראשונה לרכוש את ההלוואה במחיר שהוצע על ידי צד שלישי. הבנק, לעומת זאת, טען כי הימנעותם מליידע את הערב על ההקצאה הייתה מוצדקת. השופטת פתחה בסיכום הרקע העובדתי והשאלות המשפטיות שעל הפרק. השאלה הראשונה התייחסה להתדיינות בין החייב לנמחה והאם היא יצרה השתק פרוצדורלי שמנע מהערב להעלות טענות נגד הנמחה. השופט קבע כי ניסיונותיו הקודמים של הערב להתגונן מפני תביעת הנמען לא מנעו ממנו להתדיין מול הבנק. השאלה השנייה עסקה בשאלה האם חלה על הבנק חובה להעניק לערב זכות סירוב ראשונה לפני מכירת ההלוואה לצד שלישי במחיר מופחת. השופט פסק לטובת הבנק וקבע כי אי יידוע הבנק על ההקצאה על ידי הבנק אינו מהווה הפרת חובה. השופט טען כי לבנק היו סיבות לגיטימיות שלא להעניק לערב זכות סירוב ראשונה, שכן הדבר עלול להפחית את המחיר שהבנק יכול לקבל עבור ההלוואה ולתמרץ את הערב לעכב את תהליך פירעון החוב. בנוסף, הדגישה השופטת כי זכות כזו צריכה להיות מוזכרת במפורש בהסכם החוזי ולא ניתן למשתמע ממנה על בסיס יחסי הנאמנות. משכך, דחתה השופטת את התביעה, קבעה כי הבנק לא הפר כל חובה כלפי הערב, ופסקה לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.