מ. מקרקעין 351/21

תקציר

מדובר בשני נכסים שכנים בבית משותף בפתח תקווה. הנכסים מחולקים לשתי חלקות משנה: 179/1 ו-179/2. המחלוקת נוגעת לקו הגבול בין שתי חלקות המשנה, כאשר בעלי 179/1 דורשים מבעלי 179/2 להסיר את ידם מרכושם. בית המשפט מתייחס תחילה לשאלת הסמכות, ומאשר כי למפקח על רישום המקרקעין יש סמכות לדון בתביעה ובתביעה שכנגד. לאחר מכן, תביעת ההתיישנות של התובע נדחית, שכן הקרקע שבמחלוקת היא קרקע מוסדרת, ועילת התביעה קמה בשנת 2019 - בתוך מגבלת 25 השנים. השופטת דוחה גם את טענת השיהוי, שכן התובעת לא הוכיחה כי הנתבעים ויתרו על זכויותיהם הקנייניות או כי חל שינוי לרעה במצבם עקב השיהוי בהגשת התביעה. לגופו של עניין, מציין בית המשפט כי מסמכי הרישום מצביעים על חלוקה שווה של הרכוש המשותף בין שתי חלקות המשנה, והתובע לא הביא ראיות מספיקות כדי לסטות ממסמכים אלה. לפיכך, הטענה בדבר גבול הנכס נדחית. לאחר מכן דן בית המשפט במינוי מודד שיקבע את הגבולות, ומציין כי שני הצדדים הסכימו למנות את המודד חוסאם מסארווה, ועל כן יש לקבל את מידותיו. על פי דו"ח השמאי, שטח מחוץ לגבולות החלקה משמש באופן ייחודי לשני הצדדים, אך הוא שייך לחלוקת דרכים ולא ניתן לראות בו חלוקת שטח בין הצדדים. לפיכך, קו הגבול לחלוקה בין שתי חלקות המשנה נקבע באמצעות קו הגבול הצהוב במפת המדידה. באשר לתביעה להסרת יד, בית המשפט מצדד בנתבעים. קו הגבול הנוכחי שהציבה התובעת פולש במידה רבה לשטח הנתבעים, והזזת קו הגבול לקו הצהוב במפת המדידה מהווה תפיסה קבועה של השטח, הפוגעת בזכויות הקנייניות של הנתבעים. באשר להשלכות של הסרת ההפרה, טענות התובע היו כלליות ולא נתמכות בראיות. לפיכך, בית המשפט מורה לתובע להסיר את ידו משטח הנתבעים על פי מפת המדידות. עם זאת, התובע אינו נדרש להזיז את בורות הספיגה שלו וחלק מהצינורות, אם כי יש להעתיק כל צינור עילי לשטחו תוך 90 יום. אם הצדדים מעוניינים להקים גדר חדשה, יש לבנות אותה על פי מפת המדידות, תחת פיקוח הנדסי, וההוצאות יתחלקו בין הצדדים. לבסוף, נדחית טענת הנתבעים לדמי שימוש ראויים, שכן הנתבעים לא סיפקו שמאי, וגם התביעה נזנחה בסיכומיהם. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.