תפ"ח 318/10

תקציר

כתב האישום שהוגש נגד הנאשם, מר א.מ., מייחס לו את עבירת הרצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם היה נשוי למנוחה א.מ. ולהם שבעה ילדים. בשנת 2009 פרץ ביניהם סכסוך, שהוביל את המנוח לעזוב את בית המשפחה. הנאשם ביקש ממנה שוב ושוב לחזור, והיא הסכימה לבסוף. אולם, יומיים לאחר מכן פרצה מריבה ביניהם, והנאשם הצטייד בגרזן ובסכין מחדר אחר ושב לחדר השינה בו הייתה המנוחה והרג אותה. הנאשם הודה במעשים אך טען כי יש להאשים אותו בהריגה ולא ברצח, שכן המנוח התגרה בו זמן קצר לפני האירוע. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבעת הייתה מודעת לרומן של המנוחה מחוץ לנישואין ולכוונתה לעזוב אותו. למרות זאת, הוא עודד אותה לחזור הביתה למען ילדיהם, בידיעה שהיא לא אוהבת אותו. התנהגותה הפרובוקטיבית של המנוחה, לרבות סירובה לקיים עמו יחסי מין ואמירות מעליבות, לא היוותה התגרות מתמשכת שהובילה לרצח. בית המשפט קבע כי הנאשם לא חווה אובדן שליטה עצמי רגעי אלא פעל בדם קר. יתר על כן, המבחן האובייקטיבי להתגרות לא התקיים. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם ברצח ולא בהריגה.