רע"פ 2497/23

תקציר

הנאשם, שפגע בהולך רגל בעת שנהג ללא רישיון וגרם לו להזדקק לטיפול רפואי, הורשע בשורה של עבירות ונידון לארבעה חודשי מאסר בפועל, לצד הפעלה מקבילה של שני מאסרים מותנים של ארבעה ושלושה חודשים כל אחד. כמו כן נגזרו עליהם שבעה חודשי מאסר על תנאי, 40 חודשי פסילה מהוצאת רישיון נהיגה והפעלת חובה בסך 2,000 שקל. הנאשמים ערערו על גזר הדין וטענו כי בית המשפט לא קבע עונש הולם וכי נפלו פגמים ביישום עונשם המותנה, אך בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם. לאחר מכן הגיש הנאשם בקשה לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר, שגם היא נדחתה. השופט הדגיש את חומרת עבירות התנועה ואת הסיכון שהן מציבות לציבור, דבר המצדיק את העונש המרתיע המוטל על הנאשם. השופט קבע כי אין עילה להתערב בעונש, מה גם שעונשי המאסר המותנים חופפים לתקופת המאסר בפועל, והיעדר קביעת עונש הולם אינו מצדיק התערבות. בקשת רשות הערעור נדחתה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו.