עת"מ 40599-01-16

תקציר

העותרים ביקשו לערער על החלטות הוועדה המקומית וועדת הערר בעניין בניית ביתם. הנושא העיקרי היה פרשנות של תקנות מסוימות הקשורות לחישוב שטחי בנייה. העותרים טענו כי הוועדות פירשו באופן שגוי את תקנה 4(ט) המתייחסת לשטחים בקומת הכניסה לבניין. העותרים טענו כי יש לחשב שטחים אלה באופן שונה, אולם בית המשפט מצא כי פרשנות הוועדות נכונה. עוד טענו העותרים כי יש למדוד את גובה קומת המרתף שלהם מהרצפה ועד התקרה המשנית, אך בית המשפט הסכים עם הוועדות כי הוראות התוכנית קובעות גובה מקסימלי של 2.20 מטר מהרצפה לתקרה הראשונית. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי לא נפלה טעות בהחלטות הוועדות. כמו כן, בית המשפט הורה לעותרים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לשני המשיבים. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והעתק ממנו היה אמור להישלח לבאי כוח הצדדים.