ת"א 17730-08-22

תקציר

פסק הדין דן בזכויותיהם של בני זוג לדירה בבעלות משותפת, תוך התמקדות ספציפית בזכויותיה של סמדר בנכס. פסק הדין מכיר בטענתה של סמדר כי יש לה זכויות בדירה מכוח הסכם שיתוף ספציפי, המכיר בדירה כנכס משותף שנרכש במהלך הנישואין. עם זאת, השופטת קובעת כי זכויותיה גוברות על אלה של צדדים שלישיים - הנושה אריה ורוכשי הדירות. ההחלטה מתבססת על הקביעה כי הצדדים פעלו בתום לב והסתמכו על רישום הנכס, ורכשו את הדירה במלוא שוויה ללא ידיעתה על הליכי חדלות הפירעון המתמשכים של סמדר. בנוסף, התנהלותה של סמדר, המתאפיינת בשיהוי ובסתירה, נתפסת כהתנהלות בחוסר תום לב. היא הסכימה לשימוש בדירה כבטוחה להלוואה ומאוחר יותר חזרה בה מהסכם זה. השופט מדגיש את כוונת בני הזוג לחלוק את הדירה ואת המאמצים המשותפים שהושקעו בה, אך בסופו של דבר פוסק לטובת הרוכשים והנושה ונותן תוקף להסכם המכר. בעקבות זאת חויבה סמדר לפצות את הרוכשים והנושים בגין הוצאותיהם המשפטיות, בסך 100 אלף שקל. פסק הדין מסתיים בהדגשת היעדר כל תועלת או הצדקה לתביעתה של סמדר, נוכח מכירת הדירה וחוסר תום לבה.