סע"ש 59702-02-16

תקציר

הנתבע נמצא כקבלן כוח האדם שהעסיק את התובעת, כפי שעולה מעדויות התובע ובא כוח הנתבעת. עדותו של הנציג סתרה את טענת הנתבע כי אינו סוכן כוח אדם. כמו כן, הנתבע לא הביא ראיות להסכם עבודה או תלושי שכר, התומכים בטענת התובע כי לא הועסק על ידי הנתבעת הראשונה. לפיכך, בית הדין קובע כי הנתבע הוא מעסיקו של התובע. בית הדין מכריע גם בשאלת אחריותה של הנתבעת כלפי התובעת, ומגיע למסקנה כי הנתבעת לא פיקחה כראוי על שעות העבודה של התובעת, ותלושי השכר הוצאו על שם צד שלישי. יחד עם גורמים אחרים, זה מצביע על פגיעה בזכויות העובד. כך, בנסיבות חריגות אלה, חזקה הנתבעת כמעסיקה משותפת עם קבלן כוח האדם. באשר לתחולת צווי ההארכה, בית המשפט קובע כי צו ההרחבה לענף הניקיון אינו חל, אך צו אספקת כוח אדם כן, בהינתן מתכונת ההעסקה המשולשת. טענות התובע בדבר תלושי שכר פיקטיביים, הכנה לא חוקית והחזרי ניכוי מס נדחות מחוסר ראיות. עם זאת, בית המשפט פוסק לתובע הפרשי שכר בסך 286 ₪ עבור חודש אוקטובר 2015 ומחשב את שכרו השעתי עבור אותו חודש כ-28 ₪. בית הדין פסק לתובע פיצויי פדיון חופשה בסך 2,068.7 ₪, מאחר שהנתבעים לא סיפקו הוכחות לכך שהתובעת יצאה לחופשה שנתית. הנתבעים חויבו לפצות את התובע בגין אי ביצוע הפרשות כדין לקרן פנסיה, בסך 2,232.8 ₪. תביעת התובעת להפרשות לקרן ההשתלמות נדחית מחוסר ראיות. בית הדין פסק לתובע הפרשי שכר שעות נוספות בסך 5,030.5 ₪, וקבע כי התובע עבד שעות נוספות, אך היקף השעות לא הוכח. נטל ההוכחה במקרה זה עובר בין המעסיק לעובד לגבי מספר השעות הנוספות. הפרשי דמי חגים בסך 1,720 ₪ נפסקו לתובע, שכן בתלושי השכר לא צוין תשלום עבור חגים במהלך העבודה. תביעת התובע לפיצויי פיטורים מלאים נדחית מאחר שהתובע לא הוכיח את פיטוריו. במקום זאת, הראיות מצביעות על כך שהתובע נטש את עבודתו. לפיכך, ההפרשות לפיצויי פיטורים מחושבות על בסיס צו הרחבה כללית של המשק, בסך 2,232.8 ₪. לסיכום, על הנתבעים לשלם לתובע 286 ש"ח הפרשי שכר בגין חודש אוקטובר 2015, 2,068.7 ש"ח בפדיון חופשות, 2,232.8 ש"ח הפרשות לפנסיה חלופית, 5,030.5 ש"ח הפרשי שעות נוספות, 1,720 ש"ח דמי חגים ו-2,232.8 ש"ח הפרשות לקרן פיצויים. בנוסף, הנתבעים יישאו בהוצאותיו של התובע בסך 5,000 ₪, ביחד ולחוד. כל הסכומים יחויבו בריבית החל מה- 1 בנובמבר 2015, ועד למועד התשלום בפועל.