ת"א 69403-07-20

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בעת שנהג ברכב המבוטח על ידי הנתבעת, תבע פיצויים. עיקר המחלוקת נגעה לגובה נכותו התפקודית של התובע ולפגיעה בכושר השתכרותו. בית המשפט מינה מומחה אשר ייחס חלק קטן מנכותו של התובע לתאונה, שכן התובע סבל ממצב ניווני ומפגיעות קודמות. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה, וקבע את הנכות הרפואית של התובע בשיעור של 4.94%. באשר לנכות תפקודית, מצא בית המשפט כי ראיותיו של התובע בדבר מגבלותיו אינן נתמכות וכי נכותו התפקודית נמוכה במעט מנכותו הרפואית ועומדת על 4%. לעניין הפגיעה בכושר ההשתכרות, בית המשפט התחשב בגילו של התובע, בנכותו ובאופיו התעסוקתי, וקבע שיעור נמוך יותר של 3%. בית הדין חישב את בסיס השכר וקבע את הפסד השכר של התובע במהלך ההיעדרות עקב התאונה. היא פסקה לו 42,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר וסכום גלובלי של 15,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, בהתחשב באפשרות של היעדרויות מזדמנות עקב התאונה. בית המשפט פסק גם 3,000 ₪ עבור סיוע במהלך ההחלמה ודחה את התביעה להוצאות רפואיות ואחרות כלא הוכחה. בהתחשב בנכות, פסק בית המשפט 12,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. לאחר ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי בסך 31,000 ₪, נקבע סך הפיצוי על 41,000 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.21% והוצאות משפט. הנתבע חויב לשלם סכום זה בתוך 30 יום, שלאחריהם יצטברו הפרשי ריבית והצמדה. פסק הדין העדיף את התובע אך לא תמך באופן מלא בטענותיו, אלא שיקף את ההשפעה בפועל של התאונה על סמך הראיות.