ע"פ 3683/94

תקציר

הכרעת הדין עוסקת בתיק רצח שהתרחש בירושלים. חגי שלהבת נמצא מת במשרדו, וסיבת המוות נקבעה כחנק. זמן המוות הוערך בין ה-24 באוקטובר ל-25 באוקטובר 1992. חקירת המשטרה העלתה כי המפתחות, הביפר והציוד המשרדי של שלהבת נגנבו. טביעות אצבע של סעיד אל-אולד ואחיינו אחמד אל-אולד נמצאו בזירת הפשע. שניהם נעצרו והואשמו ברצח שלהבת. התיק נגדם היה נסיבתי, שכן לא היו עדים לפשע. הראיות שהוצגו כללו את ציר הזמן של האירועים שהובילו לגילוי גופתה של שלהבת, כמו גם טביעות אצבעות והודאות הנאשמים. הנאשמים הכחישו תחילה כי הכירו את שלהבת, אך בהמשך הודו כי נפגשו עמו במשרדו. עם זאת, עדויותיהם סתרו זו את זו ונחשבו בלתי אמינות על ידי בית המשפט. בית המשפט המחוזי הרשיע הן את סעיד והן את אחמד ברצח בכוונה תחילה וגזר עליהם מאסר עולם. הנאשמים ערערו וטענו כי נטייתו המינית של שלהבת ואורח חייו מרמזים על האפשרות שהעבירה בוצעה על ידי אדם אחר שהכיר. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי הראיות שהוצגו מבססות מעבר לספק סביר כי המערערים אשמים ברצח. הראיות הנסיבתיות, לרבות ציר הזמן ומעשי הנאשמים, הצביעו על אשמתם, והשופט הציע לדחות את הערעור. השופטים קדמי ואילן הסכימו עם פסק הדין.