ו"ע 20028-12-14

תקציר

הדיון בפסק דין זה נסוב סביב הגדרת "דירת מגורים" לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), והאם הנכס הנדון נופל להגדרה זו, ובכך מזכה את המוכר בפטור מתשלום מס שבח בעת מכירתו. הנכס, שניזוק קשות והוזנח במשך שנים, חסר מתקנים חיוניים למגורים ואינו משמש למגורים מזה זמן רב. בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה באמצעות מבחנים שונים, לרבות מבחנים פיזיים ומשפטיים, אפשרויות מעשיות לשיפוץ, היתרי בנייה וייעוד הנכס. המסקנה היא כי אופיו של הנכס הוא מגורים, למרות מצבו הנוכחי. קביעה זו מבוססת על מספר גורמים: שימושו הקודם של הנכס כבית מגורים, מקומו בבית משותף למטרות מגורים בלבד, ומיקומו באזור מגורים. בנוסף, בית המשפט בוחן את נסיבות הידרדרות הנכס, וקובע כי היא התרחשה בניגוד לרצון הבעלים בשל סכסוכי יורשים. השופט מציע בחינה מקיפה של נסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ולא הסתמכות על מבחן אחד. פסק הדין מקבל את הערעור, קובע כי הנכס הוא דירת מגורים ופוטר את המוכר ממס שבח. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך 10,000 ₪. שני חברי ועדה מסכימים עם פסק הדין, ומדגישים את התכלית החברתית העומדת מאחורי הפטור ואת כוונת המחוקק להרחיב את הגדרת דירת המגורים.