רע"פ 4289/11

תקציר

בקשת רשות הערעור מתייחסת להרשעה בשימוש בסם מסוכן במהלך שירותו הצבאי של המבקש. ההרשעה התבססה על הודאתו של המבקש, סירובו למסור דגימת שתן ותוצאות בדיקת שתן שביצע בסופו של דבר. תוצאות בדיקת השתן אמנם לא חצו את הסף לקבלת תוצאה חיובית, אך בית המשפט המחוזי עדיין קיבל אותן כראיה לצד ההודאה, מה שהוביל להרשעה ולעונש מאסר של 45 יום. הן ההגנה והן התביעה ערערו לבית המשפט הצבאי לערעורים, שאישר את ההרשעה אך החמיר את העונש. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור, תוך התמקדות בקבילות תוצאות בדיקת השתן כראיה תומכת. בית המשפט העליון קבע כי החלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט לערעורים בעניין קבילות הראיות ראויות, שכן הן פעלו בהתאם לפסיקה קודמת בכל מקרה לגופו. יתר על כן, בית המשפט העליון הסכים עם ההבחנה של הערכאות הנמוכות יותר בין ראיות לבין ראיות תומכות, והמשקל שיוחס להודאה ולתוצאות בדיקת השתן היה סביר. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור בנקודות אלה, דבר המחזק את הרשעתו של המבקש ואת עונשו.