תא"מ 40106-12-18

תקציר

התובעים תבעו את חברת התעופה הנתבעת בגין נזקים לכאורה שנגרמו עקב עיכובים בטיסות מתל אביב לטוקיו דרך ורשה ואי מתן שירותים והטבות כנדרש בחוק שירותי תעופה. הטיסה הראשונה מתל אביב לוורשה המריאה כמתוכנן אך טיסת ההמשך מוורשה לטוקיו בוטלה. בהסכמת התובעים סיפקה להם חברת התעופה נתיב חלופי לטיסת המשך, שיצאה באיחור של כשמונה שעות. התובעים טענו כי הם זכאים לפיצוי כספי לפי חוק שירותי תעופה, וכן תבעו פיצוי בגין עוגמת נפש, ביטול הזמנת מלונות ושירותי הדרכה. חברת התעופה טענה כי הטיסה החלופית יצאה באיחור של פחות משמונה שעות ולכן הוראות החוק הנוגעות לטיסות שבוטלו אינן חלות. במקום זאת, חברת התעופה טענה כי היא נדרשה לספק לנוסעים רק מזון, שתייה ושירותי תקשורת, כפי שעשתה. בית המשפט קבע כי טיסת ההמשך בוטלה וכי התובעים זכאים לפיצוי לפי חוק שירותי תעופה, שכן חברת התעופה לא הוכיחה כי עשתה כל שביכולתה למנוע את הביטול. עם זאת, הנסיבות היו ייחודיות, ותביעת התובעים לפיצוי לדוגמה נדחתה מאחר שפעולות חברת התעופה לא הצביעו על זדון או רשלנות. עוד קבע בית המשפט כי חברת התעופה סיפקה את שירותי הסיוע הנדרשים וכי לא הוכחו טענות התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש וביטול הזמנות למלון ושירותי הדרכה. לפיכך, התביעה התקבלה באופן חלקי, וחברת התעופה חויבה לשלם לתובעים סך של 12,520 ₪. כל צד היה אמור לשאת בעלויות שלו.