ע"מ 948/07

תקציר

פסק דין זה דן בהליך הראוי לגביית הטבות מס הניתנות מכוח חוק עידוד השקעות הון לאחר ביטול האישור בשל אי עמידה בתנאי כתב האישור. המערערת, חברה העוסקת בייצור והרכבה של משטחים, קיבלה מכתב אישור לתוכנית השקעה לפי החוק, אשר בוטלה מאוחר יותר בשל אי עמידתה של החברה בשני תנאים: היקפי מכירות מינימליים והעברת המפעל לנצרת עילית. רשות המסים זיכתה את החברה בפטור ממס חברות ללא צורך ב"אישור ביצוע", וזו הייתה טעות מצדם. בעקבות הביטול הוציאה רשות המסים לחברה שומה לשנת המס 2002, הכוללת את הטבות המס שהתקבלו בין השנים 1994-1996, שהחברה התנגדה להן. בית המשפט קבע כי הנוהל של רשות המסים היה ראוי, עם ההתאמות הנדרשות, שכן החוב מתייחס להטבות מס. בית המשפט אף קבע את מועד הוצאת השומה, וקבע כי תקופת ההתיישנות להוצאת השומה היא ארבע שנים משנת המס שבה בוטל האישור, בכפוף לאישור המנהל. במקרה זה, מכיוון שהשומה הוצאה בתוך תקופה זו, היא נחשבה במועד. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענת המערערים כי נגרם להם נזק ראייתי עקב חלוף הזמן, וקבע כי הטענה אינה ברורה ונבעה מחוסר התנהלות נדרשת וראויה של המערער. בית המשפט דן גם בשיעורי המס הנדרשים לשנים הרלוונטיות, בקנסות ובאי הכרה בחובות מסופקים, והגיע להסכמות עם המשיב בנושאים אלה. בית המשפט הורה על דחיית הערעור באופן עקרוני, למעט סוגיית סכום השומה, וקבע כי על המשיב להוציא שומה מתוקנת בהתחשב באלמנטים הנזכרים בפסק הדין. המערער חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין למשיב.