ת"פ 23056-02-17

תקציר

הדיון נסוב סביב השאלה האם יש לראות במבקש, שרכש רכב מזויף מהנאשם, כ"נפגע עבירה" לפי חוק זכויות נפגעי עבירה ובכך להעניק לו זכויות מסוימות במסגרת ההליך הפלילי נגד הנאשם. בית המשפט מגיע למסקנה כי המבקש אינו יכול להיחשב קורבן לעבירה במקרה הנוכחי. הגדרת "נפגע עבירה" דורשת קשר ישיר בין הנפגע לבין העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום. במקרה זה, כתב האישום אינו מתאר כל עבירה שבוצעה ישירות כלפי המבקש, ואינו כולל כל פגיעה שנגרמה לו באופן ספציפי. שמו של המבקש מוזכר בכתב האישום, אך רק כרוכש רכב מזויף – ולא כקורבן של העבירות בהן מואשם הנאשם, שהן בעיקרן עבירות נגד הציבור. בנוסף, נראה כי המניע הראשוני של המבקש לבקש הכרה כנפגע עבירה קשור לכוונתו להגיש תביעה אזרחית ולא לממש את זכויותיו במסגרת ההליך הפלילי. בית המשפט מדגיש כי זכותו של הנאשם להתגונן מפני טענת המבקש וכי בקשתו של המבקש עלולה לפגוע באופן משמעותי בזכויותיו של הנאשם, מה גם שהנאשם הודה בעבירות והושג הסדר טיעון. ככלל, בית המשפט דוחה את הבקשה וקובע כי הכרה במבקש כנפגע בנסיבות אלה אינה ראויה.