רע"א 26498-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים שבבסיסו: **מבוא** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום שדחתה בקשה להותרת צו עיקול זמני על כנו, או לחלופין למתן צו עיקול זמני חדש. המחלוקת נסובה סביב פרשנות הסכם גישור שנעשה בין הצדדים, והטענה להפרתו על ידי המשיבים, המובילה לחשש להכבדה על ביצוע פסק דין עתידי. **ההליך הקודם וצווי העיקול הזמניים** עניינם של המבקשים נגד המשיבים נסוב סביב הסכם הלוואה משנת 2017, אשר הוסדר בנספח משנת 2021, ובהמשך הגיעו הצדדים להסכם גישור ביום 14.11.2024, אשר הניע לסגירת הליך משפטי קודם (ת"א 12324-11-23). המבקשים טענו כי המשיבים הפרו את הסכם הגישור, בין היתר בסעיף 5.3 העוסק בחישוב ריבית והצמדה, ומשכך, החוב כולו הפך לפירעון מיידי. בהתאם לכך, ביקשו המבקשים להותיר על כנם את צווי העיקול הזמניים שהוטלו בהליך הקודם, מחשש להכבדה על ביצוע פסק דין עתידי. **הסעד הזמני – עקרונות מנחים** בית המשפט המחוזי (כב' השופטת אביגיל כהן) סקר את העקרונות המשפטיים הנוגעים למתן סעדים זמניים, ובראשם צווי עיקול: 1. **שיקול דעתה של הערכאה הדיונית:** לערכאה הדיונית (בית משפט השלום במקרה זה) נתון שיקול דעת רחב בקבלת החלטות בנוגע לסעדים זמניים. ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות אלו רק במקרים חריגים, כאשר קיים חשש לנזק בלתי הפיך (סעיף 11(א)). 2. **"מקבילית כוחות":** בקבלת החלטה על סעד זמני, יש לשקול את סיכויי התביעה ואת מאזן הנוחות. קיים יחס של "מקבילית כוחות" בין שני שיקולים אלו, כאשר מאזן הנוחות נחשב כבעל מעמד בכורה (סעיף 11(ב)). כמו כן, נלקחים בחשבון תום לבם של הצדדים ושיהוי בהגשת התביעה או הבקשה. 3. **יסוד ההכבדה:** כאשר הסעד המבוקש הוא צו עיקול זמני, יש לבחון האם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן משמעותי על ביצוע פסק דין עתידי. רף ההוכחה ליסוד ההכבדה הוא הנמוך ביותר לעומת סעדים זמניים אחרים (סעיף 11(ג) ו-(ד)). 4. **הוכחת סיכויי תביעה:** הרף הראייתי הנדרש להוכחת סיכויי תביעה לכאוריים הוא נמוך. די בכך שבית המשפט ישתכנע כי קיימת שאלה רצינית הראויה לבירור, וכי אין מדובר בתביעת סרק (סעיף 11(ה)). **ניתוח היישום על המקרה הנדון** בית המשפט המחוזי ביקר את החלטת בית משפט השלום, וקבע כי ניתן היה ויש לתת סעד זמני במקרה זה, ובעיקר, כי היה מקום להשאיר את העיקולים שהוטלו בהליך הקודם על כנם. * **סיכויי התביעה:** בית המשפט המחוזי קבע כי עצם קיומו של הסכם הגישור, אשר המשיבים לא חלקו על קיומו של חוב (גם אם חלקו על גובהו), מבסס את סיכויי התביעה הלכאוריים. קיומה של מחלוקת עובדתית בדבר פרשנות ההסכם וחישוב החוב, וטענות המשיבים כי המבקשים הפרו את ההסכם, ראויות לבירור במסגרת ההליך העיקרי. * **יסוד ההכבדה (המשיבה 2):** בית המשפט המחוזי מצא כי קיים חשש סביר שהסרת העיקולים על נכסי המשיבה 2 תוביל להכבדה ממשית על ביצוע פסק דין עתידי. זאת, לאור הרישומים הרבים של משכונות ועיקולים על נכסיה, הקשורים לחברות המשיב 1, וכן לאור הליך תלוי ועומד (עניין חוגרי) המעלה חשד להברחת נכסים. המשיבה 2 מכרה נכסים במחיר נמוך משמעותית משווי השוק, והכספים לא הועברו במלואם. טענת המשיבה 2 כי תמורת הנכסים ניתנה כהלוואה לחברה ש"ירדה לטמיון" מחזקת את החשש. * **מאזן הנוחות (המשיבה 2):** בית המשפט המחוזי סבר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. ערבותה האישית של המשיבה 2 להחזר ההלוואה נועדה בדיוק למקרים בהם החייב אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו. על אף טענותיה בדבר היותה "סולבנטית", הוכחו התחייבויותיה הרבות וחשש להברחת נכסים. הנזק למבקשים, במקרה של אי מתן צו עיקול, עלול להיות בלתי הפיך, בעוד שהנזק למשיבה 2 נטען באופן כללי ולא נתמך בראיות. * **המשיב 1:** באשר למשיב 1, בית המשפט המחוזי אישר את קביעת בית משפט השלום כי לא ניתן להטיל עיקולים על נכסיו, נוכח צו עיכוב הליכים שניתן לו במסגרת הליכי חדלות פירעון. **החידוש המשפטי והיישום** החידוש המשפטי המרכזי בפסק דין זה הוא בקביעה שבית המשפט המחוזי, במסגרת רשות ערעור, יכול להתערב בהחלטת בית משפט השלום בנוגע לסעדים זמניים, כאשר קיים חשש משמעותי להכבדה על ביצוע פסק דין עתידי, וזאת אף אם בית משפט השלום סבר כי יסוד ההכבדה לא הוכח דיו. בית המשפט הדגיש את החשיבות של הסכמי גישור ואת הצורך לאכוף אותם, וכן את ההגנה המיוחדת שמעניק מעמד של "אשת עסקים" או "ערבה" כנגד הברחת נכסים. יתר על כן, פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין המקרים של המשיבים. בעוד שבמקרה של המשיב 1, הליכי חדלות הפירעון מונעים הטלת עיקולים, במקרה של המשיבה 2, חיוניות ההגנה על זכויות הנושים מפני הברחת נכסים גברה על החשש של נזק אישי או תעסוקתי. **החלטה סופית** בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור בחלקה, הורה על מתן צו עיקול זמני ביחס למשיבה 2 בלבד, וקבע כי יש להותיר על כנם את הליכי ההוצאה לפועל שהוטלו בהליך הקודם, עד להחלטה אחרת של בית המשפט שדן בהליך הקודם. **לסיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של הגנה על זכויות נושים מפני הברחת נכסים, וכיצד עקרונות של מאזן נוחות ו"הכבדה" יכולים להוביל להתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות בנוגע לסעדים זמניים, גם כאשר מדובר במקרים בהם קיים חוב שנוי במחלוקת.