עת"מ 57215-07-17

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה שהגיש בעל נכס נגד הדרישה לשלם היטלי פיתוח לעירייה. בית המשפט הכיר בסמכותן של הרשויות המקומיות להטיל היטלים כאלה באמצעות "שיטת ההיטל", המנתקת את הקשר המימוני בין התשתיות המשרתות כל נכס לבין החיובים המוטלים. בעתירה נטען כי תשלום דמי פיתוח בגין עבודות הסמוכות לנכסיהם מהווה כפל תשלום בצירוף דרישת ההיטל. עם זאת, השופט מצא כי דמי הפיתוח ששילמה העותרת היו בגין עבודות במגרשים עצמם ולא פטרה אותם מתשלום היטלי פיתוח עירוניים, המממנים את כלל התשתיות העירוניות. אין הסכמים או ראיות התומכים בטענת העותר לפטור. בנוגע לעבודות הסלילה, העירייה הסכימה לחשב מחדש את ההיטל, להפחית את עלות הסלילה שמבצעת החברה העירונית ולהתאים את ההיטל בהתאם. השופט קבע כי יש להפנות את תביעת העותר להשבה לבית משפט השלום, אך בכל זאת דן בעתירה לגופה. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעירייה נדרשה לשלוח דרישת היטל מעודכנת בתוך 60 יום, כאשר כל תשלומי היתר יוסדרו כדין. שני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאות.