תו"ב 48859-06-20

תקציר

הנאשם הורשע בהפרת סעיף 243 לחוק התכנון והבניה בכך שבנה מבנה בשטח של 390 מ"ר ללא היתר. הקרקע עליה הוקם המבנה מיועדת למגורים, אך יש לאשר תוכנית בנייה להוצאת היתרי בנייה. התביעה וההגנה הגיעו להסכם המבטל צו הריסה מנהלי נגד הנאשם, בתנאי שיודה בעובדות. התביעה ביקשה קנס מקסימלי, צווי הריסה ואיסור שימוש ותשלום אגרות בנייה, וכן הכפלת שווי הבניין. מנגד, ההגנה טענה לקנס נמוך יותר, תוך ציון נסיבות העבירה. בית המשפט הכיר בחומרת עבירות התכנון והבנייה, ובהתחשב בנסיבות ובמדיניות הענישה הרווחת, נקבע טווח הקנסות המתאים בין 60,000 ₪ ל-120,000 ₪. בית המשפט הטיל קנס של 70,000 ₪, שהם 140 ימי מאסר, שישולמו בתשלומים, לצד תשלום של 70,000 ₪ המייצגים חלק מערך הבניין, ודמי בנייה בסך 12,827 ₪ בתוך 90 יום. בנוסף, הוצא צו הריסה ואיסור פרסום, שנכנס לתוקף בתוך חצי שנה, והנאשם נדרש להתחייב לסך של 140,000 ₪ כדי להימנע מעבירות נוספות למשך שנתיים. הנאשם הורשע על סמך אמרתו שלו ויש לו זכות לערער על גזר הדין כדין.