ע"מ 22771-01-20

תקציר

התיק נסוב סביב ערעור של חברת הנדסה פרטית על החלטת מינהל מס ערך מוסף (מע"מ) לדחות את קבלת שומת מס תשומות. החברה ניכתה מס תשומות על בסיס חשבוניות שהונפקו על ידי קבלן משנה בשם ורטוז בע"מ. במהלך ביקורת התברר כי חשבוניות אלו הוצאו שלא כדין, מה שהוביל את מע"מ לשלול את ניכוי מס התשומות ולהעריך את החברה בגין המסים שלא שולמו. חברת ההנדסה טענה כי החשבוניות משקפות שירותים אמיתיים שסופקו על ידי ורטוז וכי הם ביצעו בדיקת נאותות לאימות חוקיות החשבוניות. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת, ודחה את הערעור. השופט קבע כי החברה לא הצליחה לספק ראיות מספיקות לכך שהחשבוניות של ורטוז מייצגות שירותים שניתנו בפועל על ידי ורטוז. עדויותיהם של מנהלי החברה נמצאו לא עקביות וחסרות פרטים מהותיים, כגון זהות עובדי ורטוז שביצעו לכאורה את העבודה. יתר על כן, החברה לא הציגה כל תיעוד או עדים התומכים בטענותיה, דבר המעלה ספקות לגבי אמיתות טענותיה. עוד ציין השופט כי החברה לא ביצעה בדיקות יסודיות על ורטוז, למרות שהייתה מודעת לבעיות אפשריות, והסתמכה על מסמכים פגומים. ככלל, נקבע בפסק הדין כי החברה לא עמדה במבחן האובייקטיבי לסיווג החשבוניות כפי שהונפקו כדין, ואף לא עמדה במבחן הסובייקטיבי שיאפשר ניכוי מס תשומות למרות הוצאת חשבונית שלא כדין, בשל אמצעי אימות לא מספקים. בעקבות זאת נדחה הערעור, והחברה חויבה לשלם למנהל המע"מ הוצאות בסך 40 אלף שקל, בצירוף הפרשים צמודים וריבית אם לא ישולמו בתוך 30 יום.