ת"א 51165-02-20

תקציר

בית המשפט החליט לפסול חוות דעת מומחה בתיק הקשור לרפואה תעסוקתית. המומחה, שמונה כדי לייעל את ההליך המשפטי ולחסוך בהוצאות משפט, חרג מהתנאים שנקבעו בכתב המינוי. על פי המכתב, הוטל על המומחה להעריך את מצבו הרפואי של התובע, לרבות ליקויים ומגבלות תפקודיות הנובעות מתאונה, וכן לקבוע את הצורך בטיפולים רפואיים עתידיים ואת העלויות הנלוות. עם זאת, המומחה לא דבק בסמכות המתוארת. במקום זאת, הם הסתמכו על צילומים שסיפק עורך דינו של התובע ועל שתי פגישות זום כדי להגיע למסקנה כי התובע סובל מנכות לצמיתות. מתודולוגיה זו נמצאה בלתי ראויה והיוותה חריגה מהוראות המומחה. יתר על כן, המומחה לא התייחס ליכולת העבודה של התובע, שהייתה היבט קריטי בתיק. בית המשפט הדגיש כי על המומחים להקפיד על החלטות המינוי שלהם, וכל חריגה עלולה להוביל לעיוות ולהצדיק פסילת חוות דעת. במקרה זה, התנהלות המומחה היוותה פגם יסודי, המצדיק את פסילת חוות דעתו. החלטת בית המשפט נועדה למנוע פגיעה בצדדים ולהבטיח את תקינות הליך חוות דעת המומחה.