רע"א 1945/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור, ולאחר מכן בקשה לעיכוב ביצוע, בהתבסס על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, השופט מציין כי הסמכות לפסוק החלטה זו נתונה להם מכוח תקנה 133 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכי תקדים קודם קבע כי פסק דין משמש בדרך כלל כמשקף את פסק הדין המקורי, מבלי לפרט את נימוקיו. שנית, טענת הנושים כי תנאי ההפטר לא מולאו נדחית, שכן השופט מסכים עם פרשנותו של בית המשפט הנמוך יותר לתנאי ההפטר המותנה, והצווים שניתנו בו. השופט מציין כי תנאי הדחייה מתייחסים באופן ספציפי לתרחיש בו יוגש ערעור, ולכן פסיקת הערכאה הנמוכה יותר, לרבות הצווים, עולה בקנה אחד עם התנאים ויש לקיימה. בנוסף, טענת הנושים כי השתנו הנסיבות נדחית אף היא, שכן טענה זו מכוונת באופן הולם יותר להחלטה המקורית, שעדיין עומדת בעינה, וממילא נטענה ונדחתה בפסק דין קודם בבקשה לעיכוב ביצוע. לבסוף, השופט מציין כי הבקשה הנוכחית נראית כניסיון לעקוף פסיקה קודמת של בית המשפט, וחוזר ומדגיש כי לא ניתן לראות את בית המשפט כמי שמערער על החלטותיו שלו. מטעמים אלה נדחות שתיהן בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע.