ע"פ 1581-08-13

תקציר

המערער הורשע בחמש עבירות של גרימת מוות ברשלנות בגין אירוע של נהיגה רשלנית שהביא למותם של חמישה נוסעים ברכב פרטי. חמשת הנוסעים, בני אותה משפחה, נספו בהתנגשות מחרידה עם משאיתו הכבדה של המערער, שאירעה כאשר רכבו של המערער סטה לנתיב רכבו הפרטי. בית משפט קמא קבע, כי המערער הוכיח רשלנות חמורה בכך שנרדם על ההגה ולא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים בעת נהיגה ברכב כבד. עוד נקבע כי הרשלנות נבעה גם מחשיבתו הפזיזה של המערער, בה המשיך בנסיעה למרות שידע כי הבלמים לקויים. נוכח הרשלנות הקיצונית והתוצאות האיומות, הרשיע בית המשפט את המערער בחמש עבירות של גרימת מוות ברשלנות וגזר עליו חמש שנות מאסר, שנת מאסר על תנאי, פסילה של 20 שנה מלהחזיק רישיון נהיגה וקנס. הערעור ערער על ההרשעה ועל חומרת העונש. בא כוח המערער משך את הערעור על ההרשעה וביקש להקל בחומרת העונש, בטענה כי היקף הרשלנות בינוני עד נמוך, וכי מספר הקורבנות הוא אירוע אקראי. היועץ הדגיש גם את נסיבותיו האישיות החיוביות של המערער. המשיב הסכים כי יש לפרש את דברי המערער כחוסר ערנות או מיקוד ולא כשינה, אך הצדיק את הקביעה של רשלנות רבתי. בית המשפט העליון קבע, כי רשלנותו של המערער הייתה ניכרת, בהתחשב באופי רכבו ובתנאי הדרך. היא הצדיקה ייחוס עבירות נפרדות לכל נפגע, תוך כיבוד עקרון קדושת חיי אדם והתחשבות באופייה המזעזע של התאונה. עם זאת, בית המשפט מצא כי היקף הרשלנות אינו גבוה כפי שנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא. בשל כך, ובהתחשב בעברו הנקי של המערער, החליט בית המשפט להפחית את תקופת המאסר לארבע שנים, תוך שמירה על יתר אמצעי הענישה.