ת"א 7878/05

תקציר

התובע, מאבטח המועסק בחברת סער, תבע את הנתבע בגין לשון הרע לאחר אירוע שהתרחש בעת שהאחרון נהג באוטובוס. לטענת התובע, הנתבע סירב לאפשר לו לבדוק את האוטובוס לפני שעבר במחסום, והעליב אותו בביטויים גזעניים כגון "כושי" ו"אפס". הנתבע טוען כי גרסת התובע שקרית, וכי הביטויים המיוחסים לו הם עיוות המציאות. עוד הוא טוען כי כוונתו הייתה רק לבקש מהתובעת לאפשר לו להתקדם כדי לא לחסום את הצומת. בית המשפט מצא את גרסת התובע כסבירה יותר ועולה בקנה אחד עם האמת העובדתית. עדותו של התובע הייתה כנה ומפורטת, ואילו עדותו של הנתבע לא הייתה משכנעת ולא עקבית. גרסתו של התובע נתמכה גם בשני עדים נוספים. זאת ועוד, טענת הנתבע כי חסם את הצומת וביקש מהתובעת להתקדם אינה אמינה. גם אם טענה זו נכונה, אין בה כדי להצביע על כך שהנאשם לא השמיע את הביטויים המעליבים. עוד קבע בית המשפט כי הביטויים "כושי" ו"אפס", בהם השתמשה הנתבעת, מהווים לשון הרע שכן הם נועדו להשפיל ולבזות את התובע. כל אחד מהביטויים הללו, כמו גם השפעתם המצטברת, נופלים בגדר הגדרת לשון הרע שבחוק איסור לשון הרע. למרות הנזק הנפשי שנגרם לתובע כתוצאה מהאירוע, קבע בית המשפט את הפיצוי על סך של 15,000 ₪, תוך התחשבות בשיקולים התומכים בהקלה עם הנתבע, לרבות העובדה שכבר נגרמו לו השלכות למעשיו וכי הנזק הלא ממוני הוא בר חלוף. לסיכום, בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובע 15,000 ₪, וכן הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין והוצאות עדים.