ת"א 42344-06-12

תקציר

לאחר בחינת הטיעונים שהציגו הצדדים ובחינת חומר הראיות, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, נשקלת טענת המשיב כי יש לבטל את חוק המדגם בשל היעדר דרישות לרישום מדגם, קרי חידוש ומקוריות. בית המשפט מכיר בכך ששאלת הפרסום המוקדם ומקוריות המדגם היא מורכבת ואין לבחון אותה לעומק במסגרת בקשת סעד זמני. במקום זאת, יש להתייחס לעניינים אלה בהליך העיקרי, שבו שני הצדדים יכולים להציג את ראיותיהם. בנוסף, חקירתו הנגדית של המבקש מעלה ספקות לגבי החידוש בעיצובם, שכן עדותם סותרת את תצהיריהם הקודמים. חוסר עקביות זה מחליש את עניינם בשלב זה. זאת ועוד, באשר לתביעת המבקשים לגניבת עין, בית המשפט מכיר בכך שהמבקש משווק את המוצר שלהם מזה זמן מה וצבר מוניטין פוטנציאלי בשל כך. עם זאת, בית המשפט לא שוכנע, ככל שנדרש לסעד זמני, כי הצרכנים יתפסו בטעות את המוצר של המשיבה כמוצר של המבקש. לפיכך, המבקשים לא הוכיחו די הצורך סיכויי הצלחה בתביעת גניבת העין שלהם. בהתחשב בשלב הנוכחי של ההליך ובמאזן הנוחות, בית המשפט מגיע למסקנה כי אין מקום ליתן צו מניעה זמני. במקום זאת, יש לשמור את ההחלטה לפסק הדין הסופי של התיק העיקרי. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחית, והצדדים צפויים לחזור להכרעה במועד הנקוב.