ע"א 21871-04-21

תקציר

פסק הדין הנדון מבוסס על מחלוקת סביב עסקת השקעה שהשתבשה, שבמסגרתה הורה בית המשפט למשיב לשלם למבקש 600,000 ₪, בצירוף שכר טרחה וריבית נוספים. נמצא כי המבקש, עורך דין במקצועו, הפר את חובותיו כלפי המשיב בכך שלא גילה מידע חיוני ופעל ברשלנות בטיפול בכספים. המבקש ערער על ההחלטה וביקש עיכוב ביצוע, שניתן בחלקו בתנאי שהמבקש ישלם למשיב 200,000 ₪. לעניין הכרעת הדין בערעור, השיקולים המרכזיים הם סיכויי הצלחת הערעור ומאזן הנוחות. בית המשפט בוחן גורמים אלה במצטבר. מבחינת סיכויי הערעור, פסק הדין מבוסס במידה רבה על ממצאים עובדתיים, וערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב במקרים כאלה. טענות המבקש לא פורטו ובעיקר הפנו להודעת הערעור. בית המשפט, תוך נקיטת זהירות, מצא כי סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד. באשר למאזן הנוחות, טען המבקש לקריסה כלכלית אם ייאלץ לשלם את מלוא הסכום, ואילו המשיב טען כי המבקש יוכל לכסות את החיוב בקלות. המבקש לא הביא ראיות קונקרטיות למצבו הכלכלי, והסתמך רק על קביעות כלליות. למרות שהליכי הוצאה לפועל עלולים לגרום נזק משמעותי, הם חלק נפוץ מההליך המשפטי, והמבקש לא הוכיח נסיבות חריגות המצדיקות שיהוי. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שאדם פרטי המשיב סכום כה גבוה הוא מאתגר וכי מצבו של המשיב עלול להיות בלתי ניתן לתיקון אם הערעור יתקבל. כתוצאה מכך, בית המשפט פסק נגד עיכוב ביצוע מוחלט אך הציע פשרה: ביצוע מעוכב אם המבקש משלם 100,000 ₪ נוספים ומפקיד את יתרת הסכום בקופת בית המשפט עד למועד שנקבע. החלטה זו התקבלה בהתחשב בסמכותו של השופט היושב בדין ובהיעדר ייצוג של שני הצדדים.