ה"פ 21482-06-16

תקציר

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשת המבקשים למתן פסק דין הצהרתי שיאפשר לצדדים אפשרות להגיש ערעור או בקשת רשות ערעור על פסק הבוררות בין המבקשים לבין המשיבים. המבקשים, חברי מושב עובדים, פנו במקור לרשם האגודות השיתופיות בבקשה למינוי בורר בסכסוך עם חברים אחרים, בהתאם לתקנון האגודה, אשר הפנה סכסוכים אלה ל"ידידי ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל". מאחר שגוף זה כבר לא היה קיים, מינה עוזר הרשם בורר לפי חוק הבוררות, והצדדים התדיינו בפניו במשך מספר חודשים. לאחר מכן ביקשו המבקשים לכלול זכות ערעור או רשות ערעור בבוררות, אך המשיבים דחו. בית המשפט קבע כי המבקשים נתנו את הסכמתם המשתמעת למינוי בורר לפי חוק הבוררות, וכעת אינם יכולים לטעון אחרת, מה גם שהם היו מיוצגים על ידי באי כוח לאורך כל ההליך. בית המשפט הוסיף וקבע כי בקשת המבקשים נדחתה הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית, שכן המבקשים ידעו על היעדר זכות ערעור, אך לא פעלו לשינוי הליכי הבוררות קודם לכן. לבסוף, קבע בית המשפט כי המבקשים אינם יכולים לכפות על המשיבים את חוות דעתם המאוחרת באשר להליכים שיש לנקוט בבוררות. לפיכך, בקשת המבקשים נדחתה, והם חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.