בר"ע 6670-02-15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית הדין האזורי. הערעור ביקש לערער על קביעתו של בית המשפט קמא כי על המערער, עובד זר מתאילנד, להציג ייפוי כוח מאומת לתביעת זכויות עובדים כנגד מעסיק ישראלי לשעבר. בית המשפט המחוזי קבע כי ייפוי הכוח הנוכחי של המערער, שנחתם בתאילנד, אינו עומד בדרישות לפי סעיף 30(2) לפקודת הראיות. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת בית המשפט המחוזי ודחתה את בקשת רשות הערעור, מבלי להידרש אפילו לתגובת הצד שכנגד. ערכאת הערעור אישרה את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מאחר שקיימת חלופה לפי סעיף 30(1) לפקודת הראיות, אין צורך לבחון האם קיימת חלופה מקבילה לסעיף 30(2). בית הדין הדגיש גם את זכותו של המעסיק לדעת כי העובד נתן ייפוי כוח תקף לנציגיו וכי פער הזמנים המשמעותי בין חתימת המערערת על ייפוי הכוח לבין אישור החתימה מעורר חששות נוספים. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי יש לבחון את האיזון בין זכויות העובדים הזרים לבין זכויות המעבידים, ובמקרה דנן על המערערת לפעול בהתאם לסעיף 30(1) לפקודת הראיות בתוך פרק זמן מוגדר. החלטה זו, ציין בית הדין, מבטיחה גם את זכות הגישה לערכאות מבלי ליצור מכשולים מיותרים בפני המעסיקים.