ע"א 288/79

תקציר

התיק נסוב סביב מגדל הרמה שחלקו העליון קרס וגרם לצינורות לפגוע במערער בעת שהיה על גג בניין בבנייה. המערערת תבעה את המשיב, שסיפק את המגדל, לפיצויים. בית משפט קמא מצא את המערערת רשלנית בכך שלא ביצעה בדיקה נאותה של המגדל טרם הרכבתו ופסק לטובת המשיב. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי יש להטיל אחריות על המשיב. בית המשפט העליון, בהחלטת רוב, דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי למשיב, היצרן, לא הייתה סיבה להאמין שהמערערת לא תבצע את הבדיקות הרגילות במגדל. המגדל היה תקין כאשר יצא מחזקת המשיב, וכל ליקוי היה צריך להתגלות במהלך בדיקותיו של המערער. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא טעם בטענה כי היה על המשיב לתת הוראות ברורות יותר לשימוש במגדל. השופט לוין הדגיש כי המגדל הוא מנגנון פשוט וכי המשיב לא היה צריך לצפות את היעדר הפיקוח. עם זאת, השופט בייסקי, בחוות דעת חולקת, טען כי היה על המשיב להזהיר את המערער מפני בלאי מיוחד של חלק מסוים במגדל, המחייב בדיקות יסודיות תכופות. בייסקי הדגיש כי המשיבה לא סיפקה הנחיות או אזהרות מספקות לגבי השימוש במגדל ותחזוקתו, במיוחד לגבי חלקים הדורשים תשומת לב מיוחדת. לטענת בייסקי, היה על היצרן לצפות מראש את הצורך בבדיקות כאלה ולספק הוראות מתאימות, ואין בהיעדרן של הוראות אלה כדי לפטור את המשיב לחלוטין מאחריות. בסופו של דבר, החלטת הרוב דחתה את הערעור, אישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ודחתה את הודעת הצד השלישי נגד המשיב. המערער חויב לשלם למשיב 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.