ת"פ 24802-01-22

תקציר

השופט קבע כי בקשת הנאשם לבטל את כתב האישום בעילה של הגנה מפני צדק לא צלחה. כתב האישום, שהוגש מעט באיחור מהתקופה שנקבעה, אושר בדיעבד על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ובכך בוטלו פגמים פרוצדורליים. יתרה מכך, הדגישה השופטת כי השיהוי לא גרם לפגיעה משמעותית ביכולתו של הנאשם להתגונן או לסתור את עקרונות הצדק וההגינות. דוקטרינת ההגנה מפני צדק, הזכיר השופט, שמורה למקרים חריגים ולא הייתה ישימה במקרה זה. השופט דחה גם את טענת האכיפה הבררנית, תוך שהוא מצטט נתונים המעידים כי בשנים האחרונות הוגשו כתבי אישום בתיקי ביגמיה, ומדגיש כי שינויים במדיניות האכיפה אינם מצדיקים ביטול כתב אישום. השופט לא מצא כל הצדקה לטענות הנאשם בדבר שיקולים שגויים העומדים מאחורי כתב האישום, שכן חזקה על החלטות התביעה כי הן ראויות. לבסוף, דחתה השופטת את טענות הנאשם בדבר חוסר רלוונטיות בנוגע לסטטוס יחסיו עם בת זוגו, והדגישה כי עבירת הביגמיה מבוצעת ללא קשר להסדרי המגורים הנוכחיים של בני הזוג. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי הבקשה אינה ראויה וכי המשפט צריך להתנהל כמתוכנן.