ת"א 71843-06-23

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה לתיקון כתב תביעה - ת"א 71843-06-23 פישביין ואח' נ' טוגדר חדשנות עסקית (2018) בע"מ ואח' **מבוא** פסק דין זה עוסק בבקשה לתיקון כתב תביעה, הכוללת הוספת תובעים ונתבעים, הרחבת טענות עובדתיות והרחבת סכום התביעה. הדיון מתמקד בשאלת קבילות התיקונים המוצעים, תוך איזון בין הצורך בבירור עובדות וטענות לגופו של עניין לבין עקרונות של יעילות דיונית, הוגנות, ותום לב. **רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים** התביעה המקורית הוגשה נגד חברת "טוגדר חדשנות עסקית" ("טוגדר") ובעלי תפקידים בה, בטענה כי טוגדר, כ"רכז הצעה" לפי חוק ניירות ערך, הציגה מצגי שווא בנוגע להשקעה במיזם נדל"ן, ללא תשקיף כנדרש, תוך הפרת חובותיה החוקיות והחוזיות. המשקיעים, התובעים המקוריים, טוענים כי השקעתם ירדה לטמיון. טוגדר טענה כי תפקידה הסתכם ביצירת קשר בין המשקיעים ליזם, וכי כל המצגים הוצגו על ידי היזם עצמו. כמו כן, טענה כי לא פעלה כ"רכז הצעה" וכי אין לה כל אחריות להצלחת המיזם. **הבקשה לתיקון כתב תביעה** התובעים מבקשים לתקן את כתב התביעה באופן משמעותי, בין היתר, על מנת לצרף כנתבעים את היזם וגורמים נוספים הקשורים אליו, וכן שני תובעים נוספים. כמו כן, מבוקשת הוספת טענות עובדתיות חדשות, הרחבת עילות התביעה, והגדלת סכום התביעה. **ניתוח משפטי - עקרונות והרחבות** 1. **עקרונות כלליים לתיקון כתבי טענות:** * **תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018:** קובעת כי בכל עת רשאי בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות במטרה לקיים "הליך שיפוטי ראוי והוגן". * **גישה ליברלית בעבר, גישה קפדנית יותר כיום:** הפסיקה, במיוחד לאחר כניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקפן, נוקטת בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות. הדבר נועד לתת ביטוי לתכליות של ייעול, פישוט וקיצור הליכים. (רע"א 4321/22, רע"א 6192/22, רע"א 3509/22, רע"א 4258/24, רע"א 10380-08-24, רע"א 4051/24, רע"א 44862-11-25). * **איזון בין שיקולים:** בית המשפט נדרש לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי, תוך בחינת תוכן התיקון, היקפו (רחב או נקודתי), פתיחת חזיתות חדשות, שלב הדיוני, התנהלות המבקש, השלכות דיוניות (ויכולת ריפויין בהוצאות) והאינטרס הציבורי ביעילות הליכים. (עניין כנאני, עניין פיירבלוקס). 2. **הוספת נתבעים (היזם וגורמים נוספים):** * **הסכמת טוגדר:** טוגדר אינה מתנגדת לצירוף היזם כנתבע, שכן היא עצמה טענה כי היזם הוא בעל הדין הנכון. * **תקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי:** מאפשרת צירוף בעל דין הדרוש להכרעה יעילה ושלמה, וכן צירוף כמה נתבעים במקרה של ספק לגבי זהות הזכאי לסעד. * **היבטים טכניים:** בית המשפט מציין כי יש לפרט את אופן ההתאגדות של הנתבעים החדשים (נתבעות 5 ו-6 בנוסח המבוקש) בהתאם לתקנה 10(7) לתקנות, ולהבהיר את אופן ההתאגדות שלהם, שכן הנוסח המבוקש אינו מבהיר אם מדובר בישויות משפטיות. כמו כן, מציין בית המשפט על טעות במספור הנתבעים (4-7 במקום 2-5). * **סמכות שיפוט ופורום נאות:** טוגדר טוענת כי יש להתייחס לתניית השיפוט הזר בהסכם עם היזם ולעניין פורום לא נאות. בית המשפט דוחה טענה זו בשלב זה, ומבהיר כי התרת התיקון אינה מהווה הכרעה בענייני סמכות שיפוט, תניות הסכמים, פורום נאות או דרכי המצאה. 3. **הוספת טענות עובדתיות:** * **טענות נגד היזם:** בית המשפט מקבל את הוספת הטענות העובדתיות המייחסות ליזם או לחלק מהגורמים הקשורים אליו אחריות (מצגי שווא, ייעוץ השקעות ללא רישיון, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, מכירת ניירות ערך). הוספת טענות אלו נתפסת כ"פועל יוצא" מהוספתו כנתבע, הנדרשות להבהרת גדר הטענות. * **טענות נגד טוגדר:** בית המשפט מקבל, בכפוף לפסיקת הוצאות, את הוספת הטענות העובדתיות נגד טוגדר, אף על פי שאינן נובעות ישירות מהוספת היזם. הסיבות לכך הן: ההליך עדיין בשלב מקדמי, הטענות אינן מרחיבות באופן משמעותי את הבירור העובדתי, וניתן לרפא את ההכבדה על טוגדר באמצעות פסיקת הוצאות. * **חריגים - איסור תיקון:** בית המשפט **אינו מתיר** תיקונים עובדתיים המייחסים אחריות לנושאי משרה בטוגדר (אליהם התייחס הנוסח המבוקש) שהתביעה נגדם נמחקה בהסכמה. גם במקרים בהם האורגנים מוזכרים בהקשר של "הנתבעות" או "החברות" ללא הבחנה, לא יותרו התיקונים ללא דיוק זהות האורגנים. יש להקפיד על ניסוח ברור של כתבי טענות. * **טענות חדשות ללא הסבר:** בית המשפט **אינו מתיר** הוספת טענות עובדתיות חדשות נגד טוגדר (כמו הפקדת כספים בחשבון נאמנות בישראל, או טענה שההשקעה היא "הלוואת מזנין") ללא הסבר מניח את הדעת מדוע הן מועלות רק כעת, וזאת ללא תצהיר תומך. הדבר יוצר הכבדה מיותרת על טוגדר. 4. **הוספת עילות תביעה חדשות:** * **עילת שיפוי:** בית המשפט **אינו מתיר** את עילת השיפוי הנטענת, שכן לא הוצג הסבר ברור להבדל בינה לבין עילת החבות "ביחד ולחוד", ולא הוסברה מהות החובה. * **עילת הפרת פקודת השותפויות:** בית המשפט **אינו מתיר** את עילת ההפרה הנטענת של פקודת השותפויות, שכן לא הוסברה מהות החובה החקוקה, תנאי העוולה, ולא הוצג טעם להוספתה בשלב זה. 5. **הוספת תובעים והגדלת סכום התביעה:** * **גילוי מאוחר:** בית המשפט מקבל את בקשת התובעים להצטרפות תובעים חדשים, נוכח הטענה כי דבר קיומם התגלה להם רק באוגוסט 2025 באמצעות דואר אלקטרוני מטוגדר. לאור זהות העילות והסעדים, ובהיעדר שיהוי, אין מניעה לצירופם, בכפוף לתשלום אגרה בגין סכום התביעה המוגדל. 6. **התנהלות הצדדים ותום לב:** * **התנהלות התובעים:** בית המשפט קובע כי התנהלות התובעים נובעת מתפיסתם את התיק ולא מחוסר תום לב או פעולה שלא ביושר. * **התנהלות טוגדר:** טוגדר מבקשת לדחות את הבקשה, בטענה לחוסר תום לב והתנהלות כוזבת מצד התובעים, וכן דרישה להפקדת ערובה גבוהה. בית המשפט לא התייחס לבקשת הערובה בתוך החלטה זו. * **איסור להגיש כתב הגנה מתוקן:** בית המשפט **אינו מקבל** את עמדת התובעים לפיה אין להתיר לטוגדר להגיש כתב הגנה מתוקן, נוכח היקף התיקונים שחלקם נוגע לטוגדר. טוגדר רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן. 7. **הוצאות:** * בית המשפט פוסק לזכות טוגדר הוצאות בגין הבקשה בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בשל הכבדה מיותרת שנגרמה לה כתוצאה מהוספת טענות שלא היו קשורות ישירות להוספת היזם. **מסקנה** בקשת התיקון מתקבלת **בחלקה**. התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן הכולל את התיקונים המותרים, תוך הקפדה על פירוט הנתבעים בהתאם לתקנות, ותוך תשלום אגרה בגין הגדלת סכום התביעה. טוגדר תהא רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן. חלק מהתיקונים, כפי שמפורט לעיל, נדחו.