על"ע 2379/07

תקציר

התיק עוסק בערעורים על שני פסקי דין של בית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין בעניין עו"ד לנדא והתנהלותו. בעת"א 2379/07 הואשם לנדא בהשמעת דברי לשון הרע נגד עורך דין אחר, בטענה להתנהלות במרמה בהליכי הוצאה לפועל של חובות. בית הדין המשמעתי המחוזי מצא את לנדא אשם בהתנהגות בלתי הולמת, תוך הדגשת האופי הבלתי הולם של לשונו ואי התייחסות ישירה לחששות לפני הגשת האשמות. הם גזרו עליו נזיפה וקנס. אולם, בית הדין הארצי למשמעת ביטל זאת, וראה בדבריו של לנדא טענות משפטיות לגיטימיות. כמו כן, בעת"א 8718/06 הואשם לנדא בשימוש בשפה פוגענית כלפי עורך דין בתביעת לקוח, בטענה שהוא "נוכל". בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בהתנהגות בלתי מקצועית, אך גם הפעם זיכה אותו בית הדין הארצי, בהתחשב בהקשר ובהגנות המשפטיות על התבטאויות שנאמרו בהתדיינות משפטית. בערעור החזיר בית המשפט העליון את פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים, והדגיש את חשיבות השמירה על נופך מקצועי ולשון מכבדת בפרקטיקה המשפטית. בית המשפט הדגיש את ההבדל בין דיני לשון הרע לבין אמות מידה משמעתיות, והדגיש כי שפה בלתי מקצועית פוגעת בתדמיתו ובתפקודו של מקצוע עריכת הדין, גם אם אינה מהווה לשון הרע. בית המשפט העליון אישר את העונשים שהוטלו בתחילה, בתקווה לשיפור ההתנהלות בעתיד.