ע"ע 513/08

תקציר

בית הדין דן בערעור על זכאותו של עובד על פי הסכם קיבוצי בענף הבנייה. הערעור נגע לתשלומים נוספים עבור תמריצים ללא היעדרות וקצבאות משק, וכן פיצויי פיטורים והפרשי שכר עבור שעות הקיץ. בית הדין האזורי קבע תחילה כי שכרו של העובד, שהיה מעט מעל שכר המינימום, אינו כולל תמריץ של אי היעדרות. בית המשפט העליון דחה את הערעור בנקודה זו, ואישר שוב כי ההסכם הקיבוצי אינו מזכה את עובדי רובד 1 בתמריצים כאלה מעבר לשכר המינימום שנקבע. תביעת העובד לדמי משק התקבלה באופן חלקי. בית הדין קבע את זכותו של העובד לקצבת איזון משק, שכן העובד לא קיבל משק בעין מהמעסיק. בעקבות זאת נפסקו לעובד יתרת קצבה בסך 12,524 ₪. בתביעה לפיצויי פיטורים הפך בית הדין את החלטת בית הדין האזורי, והכיר בכך שהעובד פוטר בפועל במסגרת שינויי מדיניות הממשלה בנוגע להעסקת עובדים זרים, מה שזיכה אותו בפיצויי פיטורים בסך 14,516 שקל. הערעור עסק גם בסוגיית "שעות הקיץ", הוראה שדרשה קיצור ימי עבודה בחודשים מסוימים בתשלום של שמונה שעות עבור שבע שעות עבודה. בית הדין מצא טעות בשיטת החישוב של בית הדין האזורי והעביר את הנושא לבחינה נוספת לצורך קביעת זכאות להפרשי שכר בגין אותם חודשים. השופטים פסקו כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים בנושא שעות הקיץ.