בע"מ 66852-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **עובדות רקע:** ההליך המשפטי נוגע לבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. הסכסוך נסוב סביב התנגדותו של המבקש לקיום צוואה של אביו, לפיה הוא הודר. המשיבים הם אחי המבקש. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענות המבקש בדבר השפעה בלתי הוגנת, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על כך. **עקרונות משפטיים וניתוח:** 1. **הגבלת ערעור "בגלגול שלישי" - תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי:** * **עיקרון:** בית המשפט העליון נוטה שלא להתערב בהחלטות של בתי משפט קמא כאשר מדובר בגלגול ערעור שלישי. תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תידון במקרים חריגים בלבד. * **יישום:** השופטת ברק-ארז סברה כי הבקשה דנן אינה עומדת ב"אמת המידה המצמצמת" למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. היא הסתמכה על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון (בע"ם 8786/23 ובע"ם 73136-02-25) המדגישות את הצורך בשאלה עקרונית או נדירה כדי לאפשר ערעור נוסף. * **חידוש/דגש:** ההחלטה מדגישה את המגמה של צמצום הליכים ערעוריים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות המבוססות על הערכת ראיות ושיקול דעת של הערכאות הדיוניות. 2. **ההליך בפני בית המשפט המחוזי - תקנה 148(ב) לתקנות:** * **עיקרון:** תקנה 148(ב) לתקנות מעניקה לבית המשפט המחוזי סמכות לדחות ערעור ללא דיון, תוך התייחסות לטיעונים המשפטיים והראייתיים, במידה ואין מקום להתערבות. * **טענת המבקש:** המבקש טען כי בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על פי תקנה זו מבלי לפרט, ובכך פגע בחובת ההנמקה. * **דחיית הטענה:** השופטת ברק-ארז דחתה את טענת המבקש. היא קבעה כי תקנה 148(ב) אינה סותרת את חובת ההנמקה (תקנה 2 לתקנות), ומצאה כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. * **חידוש/דגש:** ההחלטה מבהירה כי שימוש בסמכות לפי תקנה 148(ב) אינו מהווה פגיעה אוטומטית בחובת ההנמקה. הדבר תלוי בהיקף ההתייחסות של בית המשפט המחוזי לטענות המשפטיות והראייתיות, ובעוצמתן. במקרה זה, השופטת המחוזית (לפי פסק הדין המחוזי) התייחסה לחומר הראיות ולצוואות קודמות, ולכן השימוש בתקנה היה מוצדק. 3. **ההליך בפני בית המשפט לענייני משפחה - תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה:** * **עיקרון:** תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, קובעת כי תקנות סדר הדין האזרחי (לרבות תקנה 148א) יחולו בשינויים המחויבים גם בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה. * **יישום:** השופטת ברק-ארז הפעילה את תקנה 148א מכוחה של תקנה 44, ובכך איפשרה את דחיית הבקשה לרשות ערעור מבלי להידרש לתשובה. * **חידוש/דגש:** ההחלטה מחזקת את העיקרון לפיו תקנות סדר הדין האזרחי הכלליות חלות גם על ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה, למעט שינויים ספציפיים. הדבר מבטיח אחידות מסוימת בהליכים המשפטיים. 4. **הערכת ראיות ושיקול דעת הערכאות הדיוניות:** * **עיקרון:** ערכאת הערעור, ובפרט ערכאת רשות הערעור, נמנעת מלהתערב בממצאי עובדה ובממצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית (בית המשפט לענייני משפחה). ההתערבות תיעשה במקרים של טעות משפטית מהותית, חוסר סבירות קיצוני, או חריגה מסמכות. * **יישום:** בית המשפט המחוזי קבע כי הכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה "מעוגנת בחומר הראיות". השופטת ברק-ארז קיבלה קביעה זו, ולכן סברה כי אין עילה להתערבות. * **חידוש/דגש:** ההחלטה מדגישה שוב את העקרון לפיו הערכת הראיות היא בסמכותן הבלעדית של הערכאות הדיוניות, ושלא קיימת זכות ערעור כמעט אוטומטית על כל קביעה עובדתית. **לסיכום:** פסק הדין של השופטת ברק-ארז מהווה יישום של עקרונות משפטיים מקובלים בנוגע להגבלת ערעורים "בגלגול שלישי" וכן את השימוש בסמכויות תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. ההחלטה מדגישה את הצורך בעמידה ברף גבוה של חשיבות עקרונית או מקרית לצורך קבלת רשות ערעור בבית המשפט העליון, וכי דחיית ערעור ללא פירוט בפני בית המשפט המחוזי אינה פוגעת בהכרח בחובת ההנמקה, אם נעשתה כנדרש. ההחלטה גם מראה את חלותן של תקנות סדר הדין האזרחי על הליכים בבית המשפט לענייני משפחה.