בש"פ 2202/16

תקציר

הכרעת הדין דנה בתשתית הראייתית למעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט מצא כי קיימת חולשה מהותית בתשתית הראייתית ביחס לעבירות הנשק, אך קיימת תשתית ראייתית מספקת לעבירות השיבוש. הראיות הקושרות את הנאשם לעבירות הנשק כוללות הודעות מרון, שהתגורר עם הנאשם וביצע מעשים פליליים לבקשתו, לרבות הסתרת רימוני הלם. גרסתו של רון לאירועים מתחזקת בדרך כלל בראיות מסוימות, אך הוא גם הודה כי רצה להפליל את הנאשם. בית המשפט מכיר בחולשות עדותו של רון, אך בסופו של דבר מקבל את מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי קיים בסיס ראייתי להוכחת האישום הראשון. בית המשפט מסכים גם כי קיימת עילה למעצרו של הנאשם בשל עבירות הנשק וההפרעה המיוחסות לו. עם זאת, נוכח החולשה האמיתית בחוזק הראיות, ובפרט ההודאה בהפללה, שוקל בית המשפט לשחרר את הנאשם למעצר בפיקוח אלקטרוני. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך קבלת תסקיר על היתכנות חלופה כזו, והנאשם מורה להשתחרר בתנאים מסוימים שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי במידת האפשר.