ת"א 51990-01-20

תקציר

פסק דין זה דן בשתי תביעות שהוגשו בשל מערכת יחסים מקצועית בין הצדדים אשר החמירה על שירותי ראיית חשבון. התביעה הראשונה, שהוגשה על ידי התובע, מבקשת מהנתבע פיצויים בסך 149,140 ₪, לרבות עוגמת נפש הנובעת מסירובה הנטען של הנתבעת לספק מסמכים ולבצע שירותים. הדבר נובע מסכסוך שכר טרחה חודשי, כאשר התובע סירב לשלם תעריף מוגדל והנתבע דרש תשלומים נוספים עבור החודשים האחרונים והלנת שירותים. התביעה השנייה, תביעה שכנגד של הנתבעת, מבקשת סך של 105,827 ₪ בגין שכר טרחה שלא שולם לכאורה, לרבות העלאה רטרואקטיבית לשנים 2018 ו-2019, ותשלומים נוספים עבור שנת 2016. פסק הדין מיטיב עם התובעת בתביעה העיקרית, ומורה לנתבעת להשיב לנתבעת סך של 24,570 ₪ - מחצית מהאגרה השנתית ששולמה בגין שנת 2019 - מאחר שהדוחות הכספיים השנתיים לא נערכו. תביעת התובע לפיצויים ועוגמת נפש נדחית כבלתי מוכחת. באשר לתביעה שכנגד, בית המשפט דוחה את דרישות הנתבעת לתשלום, וקובע כי התביעות לשכר טרחה משנת 2016 ותוספת השכר הרטרואקטיבית לשנים 2018 ו-2019 אינן סבירות ואינן נתמכות בראיות. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 24,570 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה. בנוסף, התביעה שכנגד נדחית, והנתבע נושא באחריות להוצאותיו ושכר טרחתו של התובע בסך 20,000 ₪.