ע"ח 52185-03-17

תקציר

המערערים והמשיב התווכחו על תפיסת רכושם של המערערים, אותו ביקש המשיב לחלט במסגרת חקירה פלילית. המערערים טענו כי יש להגביל את הנכסים שנתפסו לשווי הרווחים שהופקו מהעבירות הנטענות, אך בית המשפט מצא כי הדבר אינו מתאים בשלב זה של החקירה. בית המשפט הסכים עם המשיב כי הרכוש הנתון לחילוט כולל נכסים כלשהם "שהושגו... בעקיפין" מביצוע העבירות הנטענות. השופט ציין כי מאחר שהחקירה נמשכת, קשה להעריך במדויק את העבירות ואת הנזקים הנובעים מהן, וכי הערכת שווי הנכסים על ידי המשיב מתאימה יותר בשלב זה. השופט דחה גם את טענת המערערים כי לא היה חשד סביר הקושר אותם לעבירות, לאחר שעיין בחומרי החקירה שהצביעו אחרת. השופט הגיע למסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא ודחה את הערעורים, תוך שהוא מפציר בבא כוח המשיב לתאם את החזרת חומרי החקירה שנבחנו במהלך הדיון.