ע"פ 7070/03

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה של סחר בסמים. המערער הורשע בכך שמכר כמות גדולה של הרואין – כ-1685 גרם – לסוכני משטרה סמויים בשתי הזדמנויות. בית המשפט המחוזי גזר עליו שבע שנות מאסר בפועל ושלוש שנות מאסר על תנאי נוספות, שיופעלו אם יבצע עבירה הקשורה לסמים בתוך שלוש שנים מיום שחרורו. הערעור מערער על חומרת עונש זה. פרקליטו של המערער הדגיש את הנסיבות הקשות סביב חייו של מרשו, לרבות התיימותו בגיל צעיר והפיכתו למפרנס העיקרי של משפחתו. עם זאת, בית המשפט לא מצא הצדקה לעונש קל יותר, בהתחשב בכמות המשמעותית של הרואין המעורבת, המעידה על עבריינים מנוסים. בית המשפט הכיר בכך שמניעיו ונסיבותיו האישיות של המערער אינם רלוונטיים אל מול האינטרס הציבורי במאבק בעבירות סמים. ההלכה תומכת בעמדה זו. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי המערער, למרות הכחשתו, היה מודע למקור הסמים ויכול היה להוביל את הרשויות למקור. המאבק הממושך של החברה בשימוש בסמים מחייב תגובה חריפה כדי להרתיע מפני עבירות עתידיות, ולא מותיר לבית המשפט ברירה אלא לדחות את הערעור. החלטה זו מהווה תזכורת בוטה להשלכות החמורות של סחר בסמים.