בש"פ 8850/96
החלטה עליון
תקציר
נגד שמעון בוחבוט הוגש כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים הקשורים להחזקה וסחר בסמים. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את בקשת התביעה לעצור אותו עד תום ההליכים. ההחלטה התבססה על עדויותיהם של שני שוטרים סמויים וראיות נסיבתיות נוספות המצביעות על אשמתו. בוחבוט טען כי הסמים נועדו לשימוש עצמי, אך בית המשפט מצא די ראיות לכאורה כדי לתמוך באישום של סחר בסם מסוכן. השופט שקל גם את עברו הפלילי של בוחבוט, את החלטתו לממש את זכות השתיקה, ואת האישומים הנוספים של תקיפה בנסיבות מחמירות, השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט, וקבע כי נשקפת ממנו סכנה לחברה. משכך, דחה בית המשפט את ערעורו של בוחבוט על צו המעצר.
בש"פ 8850/96 שמעון בוחבוט נ' מדינת ישראל, עליון (13.1.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.