ת"א 12137-07-20

תקציר

פסק הדין נעתר הן לבקשות הנתבע והן לבקשות התובע, בחלקן. הנתבעת ביקשה מבית המשפט להורות לתובעת להמציא מספר מסמכים, לרבות חוזים למכירת חנויות בבניין, פגישות בנוגע לבדיקת ליקויים, שיחות מוקלטות ורשימת הליקויים האמורים. בית המשפט הורה לתובעת להצהיר כי אין לה חוזים נוספים מעבר לאלה שצורפו לכתבי הטענות או למסור לנתבעת את החוזים המוזכרים בתצהירה. בנוגע לפגישות נצטווה התובעת להמציא את המסמכים המתאימים, למרות שלטענתה היו ברשות הנתבעת. באשר לשיחות המוקלטות, על התובע להמציא את כל השיחות המוקלטות יחד עם תמלוליהן – אם שיחה כלשהי חסרה או לא תומללה כדין, התובע אינו יכול להשתמש בהן כראיה. לגבי רשימת הליקויים, על התובע להעביר את הרשימה לנתבע, ואם היא אינה קיימת, להצהיר עליה בכתב. כמו כן התבקש הנאשם להשיב על שאלות ספציפיות מתוך שאלון. בית המשפט הורה לתובע להשיב על כל השאלות, לרבות אלה הנוגעות לליקויים הנטענים שעיכבו את מסירת הנכס. גם בקשת התובעת לקבלת מסמכים ותשובות מהנתבעת נענתה בחלקה. הנתבעת נדרשה למסור לתובעת את המסמכים המוזכרים בתצהיר הגילוי שלה, לרבות העתק קריא של היתר הבנייה – או להפנות את התובעת לגורם הרלוונטי שיכול לספק לה העתק. כן נדרשה הנתבעת להשיב על שאלות הנוגעות לזכויותיה של התובעת בנכס, על כל התכתבות הנוגעת להסרת הדרגנוע, ולברר בתצהיר האם התובעת הייתה רשומה כבעלים בעת הוצאת היתר הבנייה. עם זאת, בקשתה של התובעת ליומן עבודה נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי מדובר במסמך לא רלוונטי ומכביד. בנוסף, בית המשפט הורה לתובע לשלם הוצאות בסך 500 ₪ לנתבע, בשל עיכוב בקשתו של התובע. כמו כן חויבו הצדדים לשלם הוצאות בסך 500 שקלים כל אחד לאוצר המדינה, שכן בית המשפט סבר כי הצדדים היו יכולים לפתור את המחלוקות ללא התערבותו. יש לקיים את ההחלטות תוך 45 יום, ופסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים.