רע"א 1641/01

תקציר

מנחם בוטנר, חבר קיבוץ חפציבה, ומספר פונים נוספים עם מוגבלות תבעו את הקיבוץ וכמה משיבים נוספים על כך שלא סיפקו להם עזרים ותמיכה כנדרש בתקנון הקיבוץ. הקיבוץ, מצדו, תבע את המבקשים בגין אי העברת הכנסות שהתקבלו ממקורות חיצוניים, כפי שנדרש לכאורה על פי אותן תקנות. בית משפט השלום נעתר תחילה לבקשת הקיבוץ לעיקול זמני של דירה בבעלות המבקשים, אשר הועברה לבית המשפט המחוזי בשל בעיות שיפוטיות. בית המשפט המחוזי פסק גם לטובת הקיבוץ, והוביל את המבקשים לערער על ההחלטה. טענתם העיקרית של המבקשים הייתה כי שגה בית המשפט המחוזי בפרשנותו וביישומן של תקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי ראיות הקיבוץ אמינות ומבססות זכות להכנסה המועברת, בעוד שהגנות המבקשים מתאימות יותר לגופה של התביעה. עוד קבעה השופטת כי קיים סיכון להטלת נטל על ביצוע פסק הדין, במיוחד נוכח החלטת הקיבוץ להפסיק את חברותם של המבקשים. משכך, צו העיקול הזמני היה מוצדק לפי תקנה 360(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, והערעור נדחה. שני הצדדים יישאו בשכר טרחתם המשפטי.