בג"צ 3872/21

תקציר

השופט, השופט ד' מינץ, מציע לדחות את העתירה נגד החלטת המשיב להרוס את ביתו של מפגע שהיה מעורב בפיגוע קשה. השופט מציין כי בית המשפט דן בהרחבה בחוקיותן ובמידתיותן של פעולות מסוג זה, והפסיקה הנוכחית צריכה לעמוד על כנה אלא אם כן תשונה, תוך התמקדות בנסיבות הספציפיות של מקרה זה. ההחלטה נשענת על מספר קריטריונים: חומרת הפיגוע, התשתית הראייתית נגד מבצע הפיגוע, זיקתם למגורים בבניין והצורך בהרתעה. במקרה דנן, שיקוליו של המשיב היו ענייניים ומידתיים, עם ראיות מספיקות לאשמתו של העבריין וזיקה ברורה למגורים לבניין. השופט דוחה את טענות העותרים בדבר מצבו הנפשי של התוקף, שכן הם לא הביאו ראיות מספיקות לליקוי. בנוסף, קשר המגורים לבניין מאושר, ללא קשר להיעדרויות מזדמנות של העבריין או לנוכחות של בתי מגורים אחרים. השופט מתייחס גם לטענה כי אין להעניש בני משפחה חפים מפשע, ומציין כי חוסר מודעותם לתקיפה אינו בהכרח מזכה אותם, אך במקרה זה החלטת המשיב מוצדקת על סמך החומר שנחשף. יתר על כן, דוחות הנדסיים מפיגים חששות בדבר נזק אפשרי למבנים שכנים כתוצאה מההריסה. השופט י' עמית והשופט א' גרוסקופף מסכימים, כאשר השופט י' עמית מדגיש את התנהלות המשיב ואת חזקת התקינות המינהלית, ואילו השופט א' גרוסקופף מצטרף לדבריו של השופט י' עמית. העתירה נדחית.