בש"פ 8902/02

תקציר

המערער הואשם בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בסחר בסמים מסוכנים לפי פקודת הסמים המסוכנים. מדובר במבצע סמוי ביום 20.6.02, במסגרתו העביר המערער עשרה כדורי MDMA לנאשם שותף, אשר מכר אותם לסוכן סמוי. בעקבות הגשת כתב האישום הורה בית המשפט על מעצרו של המערער עד למשפטו, בנימוק של ראיות חזקות וחשש לשלום הציבור. המערער ערער על החלטת המעצר, וטען לשחרורו על סמך תסקיר שירות המבחן שהמליץ על מעצר בית. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בחן את תסקיר המבחן אך אישר את ההחלטה הראשונית, תוך הדגשת חומרת הסחר בסמים והצורך בנקיטת אמצעים מחמירים נגד המעורבים. בית המשפט טען כי עבירת הסמים מצדיקה את המשך המעצר, למרות המלצת שירות המבחן. המערער הוסיף וערער, אך גם הערכאה הגבוהה יותר דחתה זאת, ונתמכה בשיקול דעתה של הערכאה הנמוכה יותר להכריע בניגוד לממצאי תסקיר המבחן. צוין כי בעוד תסקיר המבחן יכול להשפיע על הציפיות, בית המשפט אינו מחויב להמלצותיו. הערעור נדחה בסופו של דבר, מה שחיזק את עמדת הרשות השופטת בנוגע למאבק בעבירות הקשורות לסמים באמצעות פרוטוקולי מעצר קפדניים. פסק הדין היה סופי ליום 30 באוקטובר 2002.