ע"פ 599/81

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על גזר דין בגין עבירת סמים. גזר דינו של המשיב, יגאל איזרמן, נגזר במקור בבית המשפט המחוזי, אך על עונשו ערער ולאחר מכן קוצר על ידי בית המשפט העליון, שהוסיף גם צו מבחן. שירות המבחן למבוגרים הגיש בקשה להחרים את צו המבחן, מאחר שקייזרמן לא שמר עמם על קשר. בית המשפט העליון פסק לטובת הבקשה, וקיבל את הטענה כי אי עמידתו של קייזרמן בצו המבחן מצדיקה את החרמת הצו. בית המשפט קבע כי במקרים בהם מתווסף לעונש צו מבחן, בית המשפט אינו יכול לשקול מחדש את העונש הראשוני בגין העבירה, אך ורק על סמך אי קיום צו המבחן. פסק הדין הבהיר כי הדבר חל ללא קשר לשאלה אם האדם ריצה חלק מעונשו או קיבל מאסר על תנאי. בית המשפט ציין את הצורך בסנקציות אפקטיביות בגין אי ציות, תוך הכרה במגבלות החוק הקיים, שאינו מאפשר הטלת עונש חדש במקרים כאלה. פסק הדין הדגיש את אופיו השיקומי של שירות המבחן ואת חשיבותה של גישה פרואקטיבית של קציני המבחן. השופט מ' שמגר, בדעת שוליים, הציע לתקן את הפקודה הנוכחית כך שתעניק לבתי המשפט סמכויות רחבות יותר לטפל ביעילות בהפרות של צווי מבחן. ההחלטה להחרים את צו המבחן של קייזרמן התקבלה פה אחד בין השופטים מ' שמגר, מ' אלון וא' גולדברג.