ע"פ 5647/19

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים אפשריים: **ניתוח משפטי: ע"פ 5647/19 – פסלות שופט על רקע חשיפה למידע במסגרת בקשות להאזנת סתר** **1. מבוא והרקע העובדתי:** הערעור שלפנינו עוסק בסוגיה של פסלות שופט, ומתמקד בשאלה האם שופט שדן בבקשות המשטרה למתן צווי האזנת סתר, בעת שלב החקירה, צריך לפסול את עצמו מלדון בתיק העיקרי שהוגש לאחר מכן נגד אותם חשודים. המערערים, הנאשמים בשורה של עבירות חמורות, כולל רצח וניסיונות רצח, הגישו בקשה לפסילת סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט זלוצ'ובר, אשר דן בבקשות האזנת סתר שהוגשו בשנת 2017, כשנתיים לפני הגשת בקשת הפסלות. המערערים טענו כי נודע להם על כך רק לאחרונה, וכי במהלך הדיון בבקשות האזנת הסתר, נחשף השופט ל"מסה קריטית" של ראיות, חלקן סודיות, הנוגעות לליבת התשתית הראייתית בתיק, וכי בכך קמה עילה לפסילתו בשל חשש ממשי למשוא פנים. **2. עקרונות משפטיים רלוונטיים:** * **עקרון פסלות שופט:** עקרון יסוד בדין הפלילי והאזרחי הוא ששופט יימנע מלדון בתיק כאשר קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. זהו מבחן אובייקטיבי – כיצד הדבר ייראה בעיני המתבונן הסביר. * **חשיפה לראיות בלתי קבילות:** ההלכה הפסוקה קובעת כי אין די בעצם חשיפתו של שופט לראיות בלתי קבילות כדי להוביל לפסלותו. שופטים נחשפים באופן שוטף למידע רב, וחלקו עלול להיות בלתי קביל או להוות ראיות שהוגשו ללא קיום התנאים לקבלתן. השאלה המרכזית היא האם החשיפה הייתה כה משמעותית – "מסה קריטית" – עד שהיא עשויה להטות את דעתו באופן בלתי הפיך. * **אופי הליך האזנת סתר:** בקשות להאזנת סתר מטבען מוגשות בשלב מוקדם של החקירה, לעיתים קרובות במעמד צד אחד, ומתבססות על מידע מודיעיני וראיות לכאורה שטרם נתבררו בבית המשפט. החוק (סעיף 6(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979) מסמיך את נשיא בית משפט מחוזי או סגנו לדון בבקשות אלו, מתוך הבנה שמדובר בנושאים רגישים הדורשים בחינה של בכירים במערכת המשפט. * **אי-התגבשות דעה מוקדמת:** הלכה היא כי שופט אינו נושא עמו "דף חלק" לכל דיון, אך עליו לוודא שלא גיבש דעה נחרצת בנוגע לאשמת הנאשמים או למהימנותם, במיוחד לפני שמיעת הראיות. **3. ניתוח הטענות וההחלטה:** * **טענת המסה הקריטית:** המערערים טענו כי הראיות שהוצגו במסגרת בקשות האזנת הסתר, יחד עם הנספחים הסודיים, היוו "מסה קריטית" של מידע המשקף את ליבת הפרשה, זיקות ארגוניות, מניעים וראיות לכאורה הקושרות את הנאשמים לעבירות. דבריהם מצביעים על חשש כי מידע זה "יצוף אל הזיכרון והתודעה ויטמע בהם" ויגרום להטיה. * **התמודדות בית המשפט קמא עם הטענה:** בית המשפט קמא דחה את הטענה, תוך שהוא מדגיש כי השופט התורן דן בעשרות בקשות כאלה, ואינו זוכר את פרטי המידע שהוצג. הוא קבע שהבקשות להאזנת סתר אינן נוגעות לליבת ההליכים באופן שמצדיק פסילה, ושאין בהן אלא טענות המדינה שכבר באו לידי ביטוי בכתב האישום. השופט הדגיש כי שמיעת הראיות טרם החלה, וקבע במפורש כי "אין לי כל דעה בנוגע לתיק זה או למי מהנאשמים". * **התמודדות בית המשפט העליון עם הטענה (ומענה למערערים):** בית המשפט העליון, בקבלו את החלטת בית המשפט קמא, אימץ את הגישה כי אין די בחשיפה לראיות בלתי קבילות כשלעצמה. הוא נסמך על עניין זגורי (ע"פ 5113/19), שקבע כי גם דיון בהליכים קודמים אינו מקימה עילת פסלות אוטומטית, אלא יש לבחון את "המסה הקריטית" של הראיות. בית המשפט העליון ציין כי בקשות האזנת הסתר נדונו במעמד צד אחד כשנתיים לפני הגשת הבקשה, והשופט אינו זוכר את המידע שהובא בפניו. * **טענת היכרות מוקדמת עם המערערים:** המערערים העלו גם טענה כי השופט דן בעבר בעניינם של חלק מהם, וכן נחשף לחומר חקירה נוסף. בית המשפט קמא דחה טענה זו כשהיא מועלית בשלב מאוחר, לאחר מספר דיונים, ובפרט כשההליכים הקודמים התקיימו לפני שנים רבות. בית המשפט העליון אימץ קביעה זו. **4. עקרונות וחידושים משפטיים (בהקשר של הנתונים):** * **הבחנה בין "חשיפה" ל"הטיה":** פסק הדין מדגיש את ההבחנה המרכזית בין היחשפות למידע (אשר קורית באופן טבעי בשלבים שונים של ההליך הפלילי) לבין התגבשות דעה מוטה או גיבוש קביעה מוקדמת. הדגש הוא על מבחן החשש הממשי למשוא פנים. * **סמכות לדון בבקשות האזנת סתר כאינדיקציה:** בית המשפט העליון מצביע על כך שהמחוקק הסמיך שופטים בכירים לדון בבקשות להאזנת סתר. העובדה שמדובר בהליך סבוך, והעובדה שרק שופטים מעטים מוסמכים לכך, מחזקת את ההנחה כי אין לפסול אותם בשל עצם הדיון בבקשות אלו, אלא אם כן הוכח באופן ברור שנחשפו ל"מסה קריטית" כמשמעותה בפסיקה. * **החשיבות של שלב הדיון:** ההחלטה ממחישה את החשיבות של שלב הדיון. העלאת טענות פסלות בשלב מאוחר, לאחר שהתקיימו דיונים רבים, מקשה על קבלתן, במיוחד כאשר השופט עצמו מכחיש גיבוש דעה מוקדמת. * **שיקול דעת השיפוטי וההתפתחות הרציונלית של התיק:** פסק הדין מאפשר לשופט להמשיך ולדון בתיק, תוך הסתמכות על חזקת המקצועיות והאובייקטיביות שלו. ההנחה היא כי השופט מסוגל להבחין בין ראיות קבילות לבלתי קבילות, וכי במהלך שמיעת הראיות, הטיעונים המשפטיים והעדויות, תתפתח תמונה בהירה ורציונלית של התיק, ללא השפעת המידע המוקדם. **5. סיכום:** בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט קמא שלא לפסול את השופט. ההלכה המשפטית המנחה היא כי פסלות שופט תיקבע רק כאשר קיימת "מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות אשר עשויה ליצור חשש ממשי למשוא פנים. במקרה זה, בית המשפט מצא כי הדיון בבקשות האזנת הסתר, אף כי בוצע על ידי השופט, לא הגיע לכדי "מסה קריטית" כזו, במיוחד לאור טבען של הבקשות, העובדה שהן נדונו במעמד צד אחד לפני כשנתיים, והעובדה שהשופט עצמו הצהיר כי לא גיבש דעה לגבי התיק. כמו כן, התקבלה התייחסות גם לטענת ההיכרות המוקדמת, אשר נדחתה בשל נסיבות העניין. ההחלטה מאזנת בין הצורך להבטיח הליך הוגן לבין הצורך לאפשר לשופטים למלא את תפקידם מבלי שחשופים למידע המוקדם ישלול מהם את יכולתם לדון בתיק באופן אובייקטיבי.