בג"צ 6651/05

תקציר

המשיב טוען כי הליך ההתכנסות, שהביא לשחרורו של העותר, היה מענה הכרחי לקיצוץ חסר תקדים בתקציב הביטחון. הדבר חייב צמצום כוח האדם בצה"ל וסגירת יחידות. שחרורו של העותר היה תוצאה של הליך הוגן ומובנה, שלקח בחשבון את הערכות הביצועים שלו ואת המשוב הסוציומטרי. דירוגו הנמוך ביחס לעמיתיו, היעדר פוטנציאל קידום ואופק שירות מוגבל היו כולם גורמים שתרמו להחלטה. בית המשפט לא מצא ראיות לפגמים פרוצדורליים או לאפליה בעניינו של העותר, וההחלטה לשחררו נמצאה סבירה. המצב המשפטי הנוכחי, שבו התנגדויות של אנשי קבע בצה"ל בנוגע לשירותם מגיעות לבג"ץ, זוכה לביקורת מצד בית המשפט כפחות מאידיאלי. בית הדין מציע כי עניינים אלה יתאימו יותר לבתי הדין לעבודה או לבתי המשפט לעניינים מנהליים, אשר יוכלו לשמוע ראיות ולחקור את הפרטים במלואם. עם זאת, עד שיהיה שינוי חקיקה, יש לשמור על המצב הקיים. לפיכך, העתירה נדחית, אם כי השופטים מביעים אהדה למצבו של העותר ומקווים כי ימצא תעסוקה הולמת.