ת"א 1544/99

תקציר

התיק נסוב סביב נכס מקרקעין הממוקם במזרח ירושלים, בבעלותה של מרים כליל זיאם המנוחה, והמחלוקת היא על הזכויות בנכס זה לאחר פטירתה. התובעים, הטוענים כי רכשו את הנכס, מבקשים הצהרה על זכויותיהם או לחילופין פיצוי הולם בגין הפרת חוזה. הנתבעים, שהם יורשיה של מרים, מכחישים את תוקף הרכישה. הטענה העיקרית היא לגבי מסמך ויתור, שלטענת התובעים מקנה לנתבעים בעלות מלאה. עם זאת, מסמך זה שנוי במחלוקת. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקבע כי מרים הייתה הבעלים היחיד של הנכס בעת פטירתה, ויורשיה ירשו חלקים שווים. עוד נמצא כי הנתבעים הטעו את התובעים לחשוב שהם הבעלים של הנכס כולו. כמו כן, בית המשפט אישר את עסקת המכר, והגיע למסקנה כי הנתבעים הפרו את החוזה ועליהם לפצות את התובעים בהתאם. פיצוי זה כולל מחצית ממחיר הרכישה, הוצאות שנגרמו ושכר טרחת עורך דין. על הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הנ"ל בתוך 30 יום, או לעמוד בפני הצמדה וריבית. התביעה נגד שניים מהנתבעים, שלא היו להם הסכמים תקפים, נדחתה. פסק הדין קובע כי כל הסכומים ישולמו בשקלים, במס החל ובתוך לוח הזמנים הנקוב.