ער"מ 3001/06

תקציר

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה גבעות אלונים מערערת על החלטת בית הדין למשמעת לעובדי הרשות המקומית, שקבע כי אין לה סמכות לדון בענייני משמעת הקשורים לעובדי הוועדה. השאלה העקרונית המתעוררת בערעור זה היא האם חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978, חל על עובדי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שהוקמה מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. המערערת טוענת כי פרשנותו של בית הדין, המדירה עובדי ועדות אזוריות מתחולת דיני משמעת, מובילה לתוצאות בלתי סבירות ואינה עולה בקנה אחד עם תכליות החוק. מאידך גיסא, סבורה המשיבה כי יש לקיים את משמעותם המילולית של החוקים, אשר אינה קובעת במפורש כי עובדי הוועדות האזוריות כפופים לאותם הליכים משמעתיים כמו עובדי הרשויות המקומיות. בית המשפט העליון, לאחר שבחן את הטקסט הלשוני, את תכלית החקיקה ואת שיקול הדעת הפרשני, פוסק לטובת המערער. נמצא כי דיני המשמעת החלים על עובדי הרשויות המקומיות חלים גם על עובדי ועדות אזוריות לתכנון ולבנייה. לפיכך, לבית הדין המשמעתי סמכות לדון בענייני משמעת הנוגעים לעובדים אלה. בית הדין מדגיש את חשיבות החלת כללי המשמעת על כלל עובדי הגופים הציבוריים, ובפרט על אלה המפעילים סמכויות שלטוניות, כדי להבטיח את אמון הציבור ואת תפקודן התקין של הוועדות. מאחר שהחלטת בית הדין הייתה סופית לגבי סמכותו, הערעור עליו מתקבל, וההחלטה מתבטלת. משמעות הדבר היא כי דיני המשמעת חלים על המשיב, והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה יכולה לנקוט נגדו בהליכים משמעתיים.