עת"מ 3696-07-12

תקציר

שני מבקשי מקלט אתיופים, וינשט אדיסה פיטמו ובעלה, גטו וונדה עומר, שהסתננו לישראל באופן בלתי חוקי דרך גבולה הדרומי, הגישו עתירה המבקשת להשוות את מעמדה של האישה לזה של בעלה. וינשט נכנסה לישראל כתיירת בשנת 1999 ושהתה בה מעבר לפקיעת אשרת השהייה שלה, ואילו וונדה, שהסתננה לארץ בשנת 2008, קיבלה רישיונות ישיבה זמניים. בני הזוג הכירו בשנת 2009, התחתנו ונולדה להם בת משותפת. הם פנו לרשויות כדי להסדיר את מעמדו של ויישט, אך נדחו, מה שהוביל אותם להגיש עתירה לבית המשפט. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרים לא גילו פרטים חיוניים, פעלו שלא כדין ולא היו אמינים. הודגש כי וינשט שוהה בישראל באופן בלתי חוקי מזה 13 שנה ובעבר השמיעה הצהרות מטעות לרשויות בנוגע לסיבות לשהותה בארץ. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב של הרשויות במתן רישיונות ישיבה וציין כי הזכות לחיי משפחה אינה מוחלטת אלא ניתנת להגבלה. מאחר ובני הזוג לא הגיעו לישראל כבני זוג והקשר ביניהם נוצר בישראל, הם לא עמדו בדרישות למעמד שוויוני על פי נוהל הטיפול במבקשי המקלט. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא יפעיל את שיקול דעתו לסטות מהנוהל במקרה זה, תוך הדגשת הצורך למנוע ניצול לרעה והעובדה שוינשט מנעה מעצמה למעשה לבקש סעד במעשיה הבלתי חוקיים. כתוצאה מכך נדחתה העתירה, והחלטת הרשויות לשלול מעמד שוויוני נותרה בעינה, וחייבה את וינשט ובתה לעזוב את הארץ בתוך 45 יום.